ר' אחא בשם ר' יהודה בן לוי משום מוחק כו'. — צ"ל: ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי משום ממחק (כ"ה בחדושי רמב"ן) הדא דאת אמר בחדש אבל בישן פטור. תני המכבד המרבץ כו' וחכ"א משום שבות א"ר יוסי ב"ר בון המכבד המרבץ כו' (ומ"ש בינתיים "ולא פליגין" מיותר כ"ש למעלה סוף עמוד ב').
ודע שבאותו ענין דהכא איתא בבבלי ע"ה ב' א"ר אחא בר חנינא השף בין העמודים בשבת חייב משום ממחק, ומזה נראה דר' אחא סתם דירושלמי הוא עצמו ר' אחא בר חנינא דבבלי; עוד בירושלמי סופי"א דיבמות ר' אחא בשם ר' יסא כו' ואותו ענין בבבלי שם ק"א א' ר' אחא בר חנינא א"ר אסי (וכבר כתבתי בחלה פ"ג ה"ו שר' אסי דבבלי הוא ר' יסא דירושלמי ושלפעמים הוא מכונה בירושלמי ר' יוסי); עוד בירושלמי ברכות פ"ט ה"ג דף י"ג ע"ד ר' אחא ור' חיננא בשם ר' יוסי עד שתתמלא פגימתה, ואותו ענין בבבלי סנהדרין מ"א ב' ר' אחא בר חנינא א"ר אסי, ועוד למעלה בסופ"ג דמכילתין ר' אחא בר חנינא ר' יסא בשם ר' יוחנן מנורה קטנה מותר לטלטלה, ואותו ענין בבבלי מ"ה ב' ר' אחא בר חנינא א"ר אסי הורה ריש לקיש בציידן מגורה הניטלת בידו אחת מותר לטלטלה ע"כ. ולפ"ז נראה שיש להגיה בירושלמי ר' אחא ור' חיננא ר' יסא כו' (וכעין דאיתא בירושלמי ברכות פ"ט הנ"ל1) ונמצא הרבה פעמים בירושלמי שר' אחא אמר בשם ר' חיננא כמו בעירובין פ"ה (דף כ"ג ע"א) ותרומות פ"א ה"ג (ואותו ענין ביבמות פי"ג ה"ב דף י"ג ע"ד ר' אחא בר חיננא והוא ט"ס), ולפעמים אמר בשם ר' חנינה (והכל אחד) כמו ביבמות פ"א ה"ב ר' אחא ר' חנינא בשם ר"ש בן לקיש זאת אומרת כו' (ואותו ענין עו"ש פי"ג ה"א דף י"ג ע"ג "ר' אחא בר חנינא" והוא ט"ס). ור' חנינה או ר' חיננא זה שר' אחא אומר בשמו אינו ר' חנינא הראשון רבו של ר' יוחנן אלא הוא השני תלמידו של ר' יוחנן (ע' מ"ש בקידושין פ"ג ה"ד) מדאמר בשם ר"ש בן לקיש (ואפשר דר' חנינא השני הוא אביו של ר' אחא זה שאמר בשמו) ובכתובות סופ"ב ר' אחא ר' חנניה בשם ר' יוחנן.), ועוד בברכות פ"ט ה"א דף י"ג א' ר' יודן בשם ר' אחא הקב"ה דרכו בקדושה כו' ואותו ענין נמצא במדרש תנחומא החדש (הוצאת הרה"ג ר"ש בובער ז"ל) פ' בראשית אות ז' בשם ר' אחא בר חנינא; עוד מצינו בסנהדרין פ"א ה"ב שר' אחא היה מלוד וידוע שלוד היא מדרום וה"נ מצינו בבבלי סוכה נ"ד א' יבמות נ"ז א' וסוטה כ"ד ב' כי אתא ר' אחא בר חנינא מדרומה. ונראה שהיה ר' אחא זה בבבל ולמד אצל ר' הונא כ"ש באגרת ר' שרירא גאון דר' אחא בר חנינא איעקר מפירקיה דר' הונא (שכן היה הנוסח לפניו ביבמות ס"ד ב' ולפנינו נשמט זה) ואח"כ חזר לא"י, ור' חנינא אבי ר' אחא אפשר שהוא ר' חנינא בר חמא שהיה איזה זמן בלוד (ולוד היא מיהודה כמבואר בירושלמי סנהדרין שם ויהודה היינו דרום כדמוכח בסוף הוריות) כדאיתא בשקלים רפ"ה ועוד בברכות פ"ח סוה"א שר' חנינה היה בדרום (וע' מ"ש שם, עמ' 19). עוד מבואר במע"ש פ"ה ה"ה שר' אחא היה כהן, וכן בבבלי בכורות נ"א ב' שר' חנינא היה כהן. וגם נזכר ר' חנינא אביו של ר' אחא בתנחומא החדש פ' נשא ס"ד ובפ' שלח סכ"ז ולפ"ז משמע שאינו ר"ח בר חמא.
ודע שבאותו ענין דהכא איתא בבבלי ע"ה ב' א"ר אחא בר חנינא השף בין העמודים בשבת חייב משום ממחק, ומזה נראה דר' אחא סתם דירושלמי הוא עצמו ר' אחא בר חנינא דבבלי; עוד בירושלמי סופי"א דיבמות ר' אחא בשם ר' יסא כו' ואותו ענין בבבלי שם ק"א א' ר' אחא בר חנינא א"ר אסי (וכבר כתבתי בחלה פ"ג ה"ו שר' אסי דבבלי הוא ר' יסא דירושלמי ושלפעמים הוא מכונה בירושלמי ר' יוסי); עוד בירושלמי ברכות פ"ט ה"ג דף י"ג ע"ד ר' אחא ור' חיננא בשם ר' יוסי עד שתתמלא פגימתה, ואותו ענין בבבלי סנהדרין מ"א ב' ר' אחא בר חנינא א"ר אסי, ועוד למעלה בסופ"ג דמכילתין ר' אחא בר חנינא ר' יסא בשם ר' יוחנן מנורה קטנה מותר לטלטלה, ואותו ענין בבבלי מ"ה ב' ר' אחא בר חנינא א"ר אסי הורה ריש לקיש בציידן מגורה הניטלת בידו אחת מותר לטלטלה ע"כ. ולפ"ז נראה שיש להגיה בירושלמי ר' אחא ור' חיננא ר' יסא כו' (וכעין דאיתא בירושלמי ברכות פ"ט הנ"ל1) ונמצא הרבה פעמים בירושלמי שר' אחא אמר בשם ר' חיננא כמו בעירובין פ"ה (דף כ"ג ע"א) ותרומות פ"א ה"ג (ואותו ענין ביבמות פי"ג ה"ב דף י"ג ע"ד ר' אחא בר חיננא והוא ט"ס), ולפעמים אמר בשם ר' חנינה (והכל אחד) כמו ביבמות פ"א ה"ב ר' אחא ר' חנינא בשם ר"ש בן לקיש זאת אומרת כו' (ואותו ענין עו"ש פי"ג ה"א דף י"ג ע"ג "ר' אחא בר חנינא" והוא ט"ס). ור' חנינה או ר' חיננא זה שר' אחא אומר בשמו אינו ר' חנינא הראשון רבו של ר' יוחנן אלא הוא השני תלמידו של ר' יוחנן (ע' מ"ש בקידושין פ"ג ה"ד) מדאמר בשם ר"ש בן לקיש (ואפשר דר' חנינא השני הוא אביו של ר' אחא זה שאמר בשמו) ובכתובות סופ"ב ר' אחא ר' חנניה בשם ר' יוחנן.), ועוד בברכות פ"ט ה"א דף י"ג א' ר' יודן בשם ר' אחא הקב"ה דרכו בקדושה כו' ואותו ענין נמצא במדרש תנחומא החדש (הוצאת הרה"ג ר"ש בובער ז"ל) פ' בראשית אות ז' בשם ר' אחא בר חנינא; עוד מצינו בסנהדרין פ"א ה"ב שר' אחא היה מלוד וידוע שלוד היא מדרום וה"נ מצינו בבבלי סוכה נ"ד א' יבמות נ"ז א' וסוטה כ"ד ב' כי אתא ר' אחא בר חנינא מדרומה. ונראה שהיה ר' אחא זה בבבל ולמד אצל ר' הונא כ"ש באגרת ר' שרירא גאון דר' אחא בר חנינא איעקר מפירקיה דר' הונא (שכן היה הנוסח לפניו ביבמות ס"ד ב' ולפנינו נשמט זה) ואח"כ חזר לא"י, ור' חנינא אבי ר' אחא אפשר שהוא ר' חנינא בר חמא שהיה איזה זמן בלוד (ולוד היא מיהודה כמבואר בירושלמי סנהדרין שם ויהודה היינו דרום כדמוכח בסוף הוריות) כדאיתא בשקלים רפ"ה ועוד בברכות פ"ח סוה"א שר' חנינה היה בדרום (וע' מ"ש שם, עמ' 19). עוד מבואר במע"ש פ"ה ה"ה שר' אחא היה כהן, וכן בבבלי בכורות נ"א ב' שר' חנינא היה כהן. וגם נזכר ר' חנינא אביו של ר' אחא בתנחומא החדש פ' נשא ס"ד ובפ' שלח סכ"ז ולפ"ז משמע שאינו ר"ח בר חמא.