כמה אתה נותן וכו' ובלבד מן הנשואין הראשונים. דוקא בנישואין הראשונים של הבן והבת דמרוב שמחתו של האב בנשואין הראשונים גמר ומקני באמירה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואתייא כהאי דאמר רבי חנניא המשיא את בנו בבית זכה בנו בבית. שתקנת חכמים הוא מפני כבוד החתן שיהא לו מדור לדור בו ובלבד מן הנישואין ראשונים שלו:
ופליג. לשון שאילה הוא אם רבי הושעיה פליג על הא דאמרו זכה בבית וקאמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו תיפתר הא דרבי הושעיה שהיה אוצרו של אביו נתון שם בבית דכיון דמשתמש האב בבית לא הוציאו מחזקתו והילכך קאמר לא זכה בבית אבל היכא דלא משתמש האב שם אפי' ר' הושעיה מודה דזכה בבית:
לא כן צריכה אפילו שאולין מן השוק. לא צריך להשמיענו דאם היה אוצר שלו בתוכו דלא קנה הבית דמידי דקבוע הוא ופשיטא דלא הקנה לו הבית אלא כן צריכה להשמיענו דאפילו היו לו בבית דברים שהן שאולין לו מן השוק נמי לא קנה הבית הואיל ומשתמש בו האב:
אם אמר לו לשאילה. אם אמר האב בפירוש שאינו אלא כשואל לו הבית לפי שעה להשיא בתוכו וכן המטלטלין שבתוכו לשאילה לא זכה בהן:
עיקרא לית לה תימליוסים. עיקרו של דבר אין לו שורש ויסוד כדאמרינן בבבלי פרק מי שמת דף קמ"ד דהאי הילכתא המשיא את בנו בבית זכה בבית הוא מתלת מילי דשוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא:
ורבנין בנין וסלקון עלה. ורבנין בונין ועולין עליה כלומר דשקלי וטרי בה עוד בתמיה. תימליוסים. הוא שורש ויסוד הדבר ודוגמתו בסוטה ריש פ"ו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56