עולא נחותא. ע"ש שהיה רגיל לילך ולירד מא"י לח"ל קרו לי' נחותא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 12 · הלכה 3 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הוה אידמיך תמן. בא זמנו למות שם בבבל והתחיל לבכות:
אמרין לי'. מה לך בוכה אנחנו מעלין לך להקבר בא"י ואמר להן ומה הנאה יש לי אם אני מאבד המרגלית נשמה שלי בארץ טמאה אינו דומה הפולטה בחיק אמו היא א"י שהיא כאם מפני קדושתה:
באסייא. שהיא ח"ל ואמר אמרין ציוה להם שיאמרו לבני א"י הא משיח שלכם כלומר שישגיחו על רבם שמת בח"ל ולהעלותו לקברו בא"י ועם כל זה ציוה להם שאפילו בעוד ארונו באסייא שיתנוהו על חוף הים לפי שא"י מיוסדת על הימים וחוף הים בכל מקום יש לו איזה צד שייכות לא"י ומביא ראיה מן המקרא דכתיב על ימים יסדה שהיא א"י ומיוסד' על הימים כדמסיק שבעה ימים הן שהם סובבים לא"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56