הוא ואשתו נזונין מהן. אפילו כתבן להן מעכשיו ולא מן הדין אלא תקנת חכמים הוא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 8 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלמנתו מהו. אם אוכלת לאחר מייתתו:
אתתבת ולא אפרשת נשאלה שאלה זו בבה"מ ולא פירשוה:
רבי בא בר ממל. אמר שפירשוה כדמפרש ואזיל:
ואם לאו. כגון שהוציאה מעשה ידיה למזונותיה ולא אכלה בחיי בעלה אינה אוכלת לאחר מותו:
לא אמר אלא כותב. לא שנו אלא כותב נכסיו לבניו במתנה:
הא מוכר. נכסיו לבניו לא ואע"ג דמתנה כמכר לענין שיעבוד התם הוא דאי לאו דעביד ליה ניחא לנפשיה לא יהיב ליה מתנה אבל בנו ליכא למימר הכי:
כתב לבניו ומכר לאחרים. כתב נכסיו לבנו והלך הבן ומכרן לאחרים מה הן אם הוא ואשתו ניזונין מהן הואיל ומכרן זה או דילמא על דעת כן לא נתן לו במתנה שיזכה בהן הלוקח בחייו:
מסתברא אתא. מן הסברא הוא דהדין נמי כן:
אנא לית מתת ליה. איני יכול להביא זה מן הסברא:
אתא ר' מנא. ופירשה מן הסברא דלא מסתברא ששוכרין לו שפחה לשמשו מן הנכסים שכתב לבנו:
ומסבין ליה איתא כמה דו דהיא שמשא. כלומר וכן משיאין לו אשה ולא יהא אלא כמו שפחה לשמשו ולפיכך אשתו ניזונת עמו מן הנכסים שלא כתב לו על מנת שימכור לאחרים ולא ימצא ממה לזון עם אשתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56