אסור לאדם לישא אשה בע"ש. היינו לקדשה ומשום סעודה כדמפרש ואזיל דאלו לכונסה לחופ' בלא סעודה מותר אלא דמפני כבוד שבת מפני הטרדא קאמר לעיל שאינה נישאת לכתחילה וכדפרישית לעיל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדא דאת אמר. אסור דוקא לעשות סעודת אירוסין משום דאין קובעין סעודה בע"ש:
הא לארוס. בלא סעודה מותר לארוס:
מחלפא שיטתיה דשמואל. דתמן אמר דהזיווג מן השמים הוא דכתיב אלהים מושיב וגו' וכדאמר בבבלי ריש סוטה ובכמה מקומות ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת כו':
במאזנים לעלות המה מהבל יחד. כדדריש בויקרא רבא עד שהן הבל במעי אמן נגזר עליהן זיווגם:
וכה. והכא הוא אומר הכין שמא יקדמנו אחר:
אלא שלא יקדמנו אחר. היינו בתפילה שאע"פ שזיווגם מן השמים אפשר שתועיל תפלתו של זה לכונסה:
ואעפ"כ לא קיימה. ומ"מ לא יתקיים הזיווג הזה דאח"כ ימות זה או יגרשנה ותנשא לבן זוגה לקיים הגזירה מן השמים וכ"כ הר"ן ז"ל בפ' אלו מגלחין אהא דקאמר שם שמא יקדמנו אחר ברחמים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56