עולא בר ישמעאל אמר. כלומר דעולא בר ישמעאל פליג וסבר דאין ב"ד מחליטין בלא הכרזה וכדאמרינן בית דין שמכרו בלא הכרזה טעו בדבר משנה וחוזר והא דדייקת מרישא דאם מכרו שוה בשוה מכרן קיים בשלא הכריזו היינו בדברים שאין מכריזין עליהן כגון בעבדים כדי שלא יברחו כשישמעו שמכריזין עליהן וכן בשטרות ומטלטלין אין מכריזין עליהן שלא יגנבו מהנאספים לראותם כדי ללוקחן אבל בשארי דברים שמכריזין עליהן ולא הכריזו אפילו מצאו כדי שומן מכרן בטל והכי מסיח לה בבבלי דף ק':
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 11 · הלכה 6 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לית הדא אמרה. לאו ש"מ ממתני' שהעבד נפדה בשלשה אם בא לפדותו מן ההקדש אין צריך אלא שלשה כשאר מטלטלין כדי שלא לפרסם הדבר וישמע ויברח:
א"ל אין. כן הוא שהעבד נפדה בג':
והתנינן. בפרק ד' דמגילה ובפ"ק דסנהדרין ובקרקעו' אם בא לפדותן מן ההקדש צריך עשרה ואחד מהן כהן לשומן כדיליף התם טעמא ואדם כיוצא בהן אם אמר דמי עלי צריך לפדותו בעשרה:
אדם שכן. אדם דקתני הכא בן חורין הוא אבל עבד נפדה בשלשה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56