כהדא אלכסא. שם אמורא וכן הוא בריש פרק אע"פ א"ר אלכסא בשם חזקיה כו' ומבבל היה ואמר לרבי מנא אנן נוהגין יותר בטוב מכם שאנחנו כותבין פסק דין להתובע ואם בא הנתבע מוטב ואם לאו אנו מחליטין הנכסים שלא בפניו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 8 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר ליה. רבי מנא אף אנן עבדין כן לאחר ששולחין אחריו ג' פתקאות להזמינו לדין ואם בא כו':
הגע עצמך דהוה. הנתבע במקום רחוק ואי אפשר להמתין או להוציא הוצאות כ"כ:
אנן משלחין כו'. כלו' שנותנין לו זמן ג' פעמים ל' יום ואם בא מוטב ואם לאו מחליטין הנכסי' שלא בפניו:
והוא שעמד בדין וברח. שאז מחליטין שלא בפניו אבל אם ברח קודם שעמד בדין אין מחליטין אלא מכריזין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56