אלבשוני בורדיקא. הוא צבע כמראה התכלת וממוצע בין הלובן והשחרות:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 12 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין קמית. אם אני עומד בין הצדיקים איני מתבייש שאין מלבושיי שחורים ואם אני עומד בין הרשעים איני מתבייש להיות כמתגאה עליהם שהרי אינם לבנים. ובבבלי פרק כל היד א"ר ינאי לבניו אל תקברוני לא בכלים לבנים וכו':
חיוורין חפותין. לבנים מגוהצין ונאים א"נ שיש להן אימרא כמו וכחפת חלוקו כלומר שילבשוהו כהוגן וכראוי:
מן רבך. רבי יוחנן:
ומה אנא בהית. וכי. אני בוש במעשיי ולעורר לב התלמידים ליראת השם אמר כן:
אלבשוני דנרסיי. שם בגדיו החשובים ותנו מנעלים ברגליי ומקלי בידי והשכיבוני על צדי כדי שאהיה מוכן להתעורר ולעמוד בביאת המשיח ואז יחיו המתים והכל לחזק שורש האמונה ופנת תחיית המתים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56