נשים נשבו לשם. לבבל. ובבבלי הך עובדא קצת בנוסחא אחרת. ומסרו להן עדים ניסקון. שיעלו עמהן לא"י:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומה נעשה לימים ראשונים שנתייחדו. בין העכומ"ו בלא עדים:
כן הייתה אומר. לזלזל בהן:
סלקן שביין. ועלו גם השובים אותן עמהן וכשבאו לפני ר"ח הניחו' מבחוץ כדי שיאמין להם ר"ח במגו:
מן. לאחר שיצאו שלחו השובים להכנס ולשאול הפדיון בעדן:
ניכרות אלו שבנות חכם הן. ולפיכך הערימו לעשות כן שיהו נאמנו' לומר טהורו' אנו:
מן דאיתודעין. לאחר שנתוודעו מי הן:
איטפל. תקח לאשה אחת מהן שהן קרובותיך:
למה. מתו:
בגין דשקרון. אם בשביל ששיקרו במה שאמרו טהורות אנו ור' שמעון כהן היה:
חס ושלום לא שקרון אלא מן חטאת כו'. נראה דטעמא שמא הן בעצמן עברו על ידי קילקול העיבור כשהיו בין העכומ"ז כמו אכילת חמץ וחילול המועדות כדאמר הכא בנדרים פ"ז גבי האי עובדא דחנניה בן אחי רבי יהושע כל היכא דמטא השליח שלא יעשו המועדות ע"פ עיבור של חנניה מטא וכל היכא דלא מטא נהגו בקילקול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56