גמ' לא היה שם בית. ראוי לדירת אלמנה והיתומים מהו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 13 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היורשין שוכרין לה בית. והם ידורו בביתם:
מכאן והילך. כלומר אם אינה רוצה והיא אומרת קרקע בבית בעלי אני רוצה לדור:
והן אומרים מעות. נשכור לך בית למדור ואנו נדור בבתינו:
הדין עם היתומים. לפי שאין גוף הקרקע קנוי לה אלא לדירה בעלמא ולפיכך יכולין לשכור לה בית אחר:
כהדא. אשה אחת היתה כתובתה עשרים דינר:
והוה תמן חד בית בטב עשרה דינר. שלא היה ליתומים ממה להגבותה אלא בית שוה עשרה דינר:
אמר או ייבון וכו'. או יתנו לה הבית בכתובתה או עשרים דינר:
אמר רבי מנא. דלא היא דמכיון דלית ביתא טב אלא עשר כמאן דלית לה פורנא אלא עשר גרסינן דאין גוף הקרקע קנוי לה אלא שעבוד בעלמא יש לה עליו ולא יתנו לה כ"א שיווי דמיו:
מיכאן והילך וכו'. כלומר וה"נ לענין מדור דכיון שאין לה בגוף הבית כלום יסלקוה במעות וישכירו לה בית אחר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56