לא שנו אלא כתובת מנה ומאתים. הוא דמחלה אם לא תבעה עד כ"ה שנה אבל התוספת יש לה דלאו ככתובה היא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 12 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפי' כתובתה של אלף דינר אינה גובה. דתוספת כתובה ככתובה:
ואתייא דר' יוסי כר' יוחנן. דס"ל בכל הדינים תוספת כתובה ככתובה דמקולי כתובה שנו:
דתנינן תמן. כלומר וכן הא דשנינו בפ"ג דפאה הכותב נכסיו שכ"מ שכתב נכסיו לבניו וכתב לאשתו בין הבנים קרקע כל שהוא ושמעה איהי ושתקה איבדה כתובתה ופליגי התם רב ושמואל דרב אמר במזכה על ידיה לבנים והיא שתקה ולפיכך איבדה:
ושמואל אמר. אפי' במחלק לפני' ושתקה כדמפרש ר' יוסי ב"ח טעמא דמקולי כתובה שנו כאן:
טעמא. לטעמיה דר' יוסי ב"ח דאמר משום מקולי כתובה הוא לא שנא כתובת מנה ומאתים ול"ש התוספת הכל איבדה דמקולי כתובה שנו והיינו נמי כהאי פלוגתא דלעיל:
סליק פירקא בס"ד
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 46ed3f9408d2e492aa31f4375fd4136a1b132bdcc702239285c06407bbbcdf56