רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם וכי יש שלום במקום משפט ומשפט במקום שלום אלא איזהו משפט שיש עמו שלום הוי אומר זה בצוע וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו וכי יש צדקה במקום משפט ומשפט במקום צדקה אלא איזהו משפט שיש עמו צדקה הוי אומר זהו בצוע: אמר רב הלכה כר' יהושע בן קרחה דאמר מצוה לבצוע. מאי מצוה. מצוה למימרא להו הכי דינא בעיתו או פשרה בעיתו. כי הא דרב הונא כי הוו אתו בי תרי לקמיה לדינא אמר להו דינא בעיתו או פשרה בעיתו. ודוקא מקמי גמר דין אבל לאחר גמר דין אי אתה רשאי לבצוע. ה"ד גמר דין א"ר יהודה אמר רב איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב וליתא להא דר' שמעון בן מנסיא דאמר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם לכו ובצעו אבל משתשמע דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להם לכו ובצעו שנאמר ולפני התגלע הריב נטוש:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על סנהדרין · פרק 1 · הלכה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 18902ce6b8728b6b3c3f7f061c2aa4f4fca39cdaa36f82598b2ad5981a1800c3