תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 6 · הלכה 2

משנה: הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵירָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּהּ. אָמַר קוֹנָם יוֹרֵד לַקְּדֵירָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵירָה. מִן הַכָּבוּשׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכֶּבֶשׁ שֶׁלַּיָּרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשֶּׁלֶק אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשֶּׁלֶק שֶׁלַּבָּשָׂר דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁלַּבָּשָׂר דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּים.

הלכה: הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵירָה כול׳. אֵיזוֹ הִיא מַעֲשֵׂה רוֹתְחָנָהּ. כְּגוֹן חִילְקָא טְרַגִיס וְטִיסָנֵי סוֹלֶת וְאוֹרֶז זְרִיד וְעֶרְסָן.

מִן הַיּוֹרֵד לַקְּדֵירָה. אָסוּר בְּיוֹרֵד לַלֹּפַּס. מִן הַּיּוֹרֵד לַלֹּפַּס מוּתָּר בְּיוֹרֵד לַקְּדֵירָה. שֶׁכָּל הַיּוֹרֵד לַקְּדֵירָה יוֹרֵד לַלֹּפַּס וְיֵשׁ שֶׁיּוֹרֵד לַלֹּפַּס וְאֵינוֹ יוֹרֵד לַקְּדֵירָה. מַאי אִית לָךְ. כְּגוֹן החל מן נוּנְיָה. הַנּוֹדֵר מִן הָאָפוּי בַתַּנּוּר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְפַת בִּלְבָד. מִן הַנַּעֲשִׂין בַּתַּנּוּר אָסוּר בְּכָל הַנַּעֲשִׂין בַּתַּנּוּר.