קרבן נתנאל על עירובין · סימן 44

הא יצא לדעת וחזר לדעת. או או קאמר: ה"ג אלא ד"א בעירו:

יצא לדעת וחזר לדעת' ה"נ או או קאמר. וכן אידך:

לבקש לו מקום צנוע לעשות צרכיו ילך לצד תחומו. ואי משום קטנים לא צריך לילך לתוך תחומו. כי אם הרחקת ד' אמות:

ואם לא מצא מקום צנוע עד שנכנס לתחום. ומ"א כ' בסי' ת"ו ויכול לילך עד בית היהודים לפנות שם. ראב"ן. ותשובת רב האי גאון ולשון רבינו לא משמע כן:

וחזרו אפי' במזיד לא הפסידו את מקומן. אפי' להאי דאפקא ול"ד למבשל בשבת דבמזיד לא יאכל. דהתם הוי איסור דאורייתא תוס'. וא"ת המטביל כליו והמעשר בשבת דאיסורן דרבנן וקנסינן כדאיתא בפרק שני דתרומות. וי"ל דהתם איירי בדאית ליה פירי אחרינא והכא מיירי דלית ליה פירי אחרינא. מ"א סי' ת"ה ס"ק י"ד. ולא נהירא דא"כ ה"ל לרבינו ורי"ף לפרש דבאית ליה פירי אחרינא אסור למאן דאפקא. והעיקר מה שמצאתי ראיתי בחידושי ריטב"א בשם רבינו יונה וז"ל דאפי' בשבת לא מיתסר מעשה שבת מפני שנעשה בו איסור העברה בר"ה או הוצאה והכנסה שלא אסרו במעשה שבת אלא דבר שיש בו מעשה דהיינו שנעשה שום תיקון בגופו שזה נקרא מעשה והיינו דנקטינן בכל דוכתא מעשה שבת וטעמא דמסתבר הוא.

1ואע"ג 1דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. ואפי' בברייתא כמ"ש רבינו בפרק א' מס' י"ט ס"ס ז' ע"ש.