1וממילא ידענא דיש לו ד' אמות וכ"ה בחידושי ריטב"א. ומ"ש תוספות ד"ה רבי יהודה ומסתמא דיש להם ד' אמות לכל רוח היינו לכל רוח שירצה. ודלא כמ"ש מהרש"א דכוונת תוספות לכל רוח היינו שמנה על שמנה. זהו נגד הסברא לומר בדעת המקשן כי מי הכריחם לזה. וע"ק דאם המקשן נמי סבר דת"ק היינו שמנה על שמנה מה צריך התרצן להביא סייעתא מברייתא הא המקשן נמי סבר הכי. ומה שבנה יסודו דהך קושיא שהקשה לפרש"י דאימא ר"א ור"י לפרש קאתו תקשי ג"כ לפי' ר"ח דאימא לפ' מילתא דת"ק קאתו ולכך הוצרך להזכיר במילתיה דת"ק בהדיא ד' אמות ע"ש. אי משום הא לא אריא דה"ל לתנא להעמיד פלוגתא דר"א ור"י אריש פירקין מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ד' אמות:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על עירובין · סימן 53
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 228104aed571c02df190c5fc4ec68d38940a7bcc0b956903d5849a27f3d9924c