שהוא מקום פטור. שגבוה עשרה ואין רחב ד':
קריאה במקור
קרבן נתנאל על עירובין · סימן 131
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור. דאע"ג דאין פיו רחב ד' מ"מ מחשבתו משויא ליה מקום
הכא שאני שהוא במקום א' ופיו במקום אחר. יבואר ע"פ מ"ש תוס' סוף הזורק (שבת דף ק"ב) וז"ל אע"ג דפיו למעלה מיו"ד ואינה רחבה ד' בטל הוא אגב רה"ר ופי' בזה מהרש"א הא דמשני מחשבתו משויא ליה מקום אמאי לא נימא בוכיאר ויריעה דמחשבתו משויא ליה מקום ולא להוי מקום פטור היינו טעמא דבוכיאר הוי קביעות טפי מאדם ברה"ר ובטל בכל רשות ורשות מ"ה מחשיב למקום ד' כמו רה"ר. משא"כ אם פיו במקום אחד והוא במקום אחר אין שייך בזה למימר שיהא בטל לרה"ר וחשוב מקום פטור:
ה"ג דאי שדי ליה:
ה"ג
שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר. וא"ת אכתי אפשר דלא אתי לידי חיוב חטאת כגון שיתן מידו זאת לידו אחרת. וי"ל דאיירי כשהנקב קטן שלא יוכל להכניס בו שתי ידיו. תוס' עירובין דף כ':
ה"ג
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 228104aed571c02df190c5fc4ec68d38940a7bcc0b956903d5849a27f3d9924c