רשב״א על מנחות · דף 49b

תמידין עדיפין. פי' מדלא אמרי' דיקריב הארבעה לשבת (לאמורין) לתמידין ומוספין ויבטל תמיד של יום שני של ר"ה אלמא דתמידין דיום שני עדיפי ממוספי שבת אע"פ שמוספי שבת מקודשין הן ושבת קדיש טפי מיום טוב, ל"ה.
ויש להקשות מאי פשיט מהכא דתמידין עדיפי הא לא איבעיא ליה אלא בתמידין דלמחר ומוספין דלהאידנא אי נימא דמוספין עדיפי משום דמהאידנא נינהו אבל מתמידין דהאידנא ומוספין דלמחר פשיטא ליה דתמידין עדיפי שהרי אפי' תמידין ומוספין דיומיה פשיטא דתמידין עדיפי משום דהוו תדיר כ"ש מתמידין דהאידנא ומוספין דלמחר דתמידין עדיפי ואיך פשיט מינה למוספין דהאידנא ותמידין דלמחר דאמרי' דתמידין עדיפי:
ויש לישב מתוך לשון רש"י שכתבתי לעיל דפשיט הכי דנפשוט מינה דתמידין דלמחר עדיפי ממוספין דהאידנא דאי ס"ד דמוספין דהאידנא עדיפי הכא נמי אע"ג דהוו מוספין דלמחר יש למהוי עדיפי בעבור קדושת שבת דעדיפא טפי ושיש לנו לדמות מוספין דלמחר למוספין דהאידנא כיון דהטע' תלוי משום מקודש דמאי דפירשנו דפשיטא ליה דתמידין ומוספין דמחר דתמידין עדיפי ממוספין היינו משו' דבתמידין איכא תרתי תדיר ומקודש מקדושת היום ובמוספין ליכא אלא מקודש לבד אבל במקודש ותדיר דשני יומי קסבר דאין לחלק בין יהיה מקודש ראשון או אחרון ולכך פשיטא לההיא דלעיל:

שמירה שמירה לג"ש מה פסח מבוקר ד' ימים דמקחו בעשור ושחיטתו בי"ד אף תמיד טעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה, ל"ה:
יש להקשות אמאי קאמר דלא בעינן ביקור ד' ימים קודם לשחיטה כי אם לתמידין ולא למוספין והלא כיון דביקור ד' ימים מג"ש דשמירה שמירה ילפי' הוה לן למימר דבכולהו נבעי ביקור ד' ימים משום דילפינן מג"ש דשמירה שמירה הרי שמירה קאי לכל הקרבנות דתשמרו להקריב לי במועדו קאי לכל המועדות הכתובי' אחריו בסדר פנחס דהרי תשמרו כתיב:
ונ"ל דאית להו דתשמרו לא קאי כי אם אתמיד דסמיך משום דלא מצינן למימר דאכולהו קאי דהא איכא פסח דכתי' בס' הפרשה ובפסח לא בעינן ביקור שהרי קרבן של יחיד הוא אע"ג דאתי מניה והרי לא מצינן קרבן יחיד שיהא טעון ומדלא מצינן למימר דאכולהו קאי דהא איכא פסח דלא קאי ליה הכי אית לן למימר דדוקא אתמיד הסמוך לו קאי ולא לאינך: