שאמדוהו לגרוגרת, פי' שאם יאכל גרוגרת אחת ירפא. ואפי' בזה אחר זה, דכולן למצו' נתכונו פטורין דהזריז לחול' משובח, ל"ה. ונר' דמיירי דלא ידעו האחרונים שאכל הגרוגרת ראשון דא"כ אמאי ליפטרו הרי ידעו שאכל כבר כדירפו אתו:
וא"ת וא"כ מאי רבותא אשמעי' דפטור בזה אחר זה טפי מביחד כיון דלא ידעו שאכל כשתלשום. וי"ל דאפ"ה לא נימא דהוו להו לדעת קודם שיתלשו אם קדם להם שום אדם וקמ"ל דאין להם לחקור זאת אלא שכל הזריז הרי זה משובח כדפי' רש"י:
ומ"מ עדיין יש להקשות מאי רבותא איכא טפי מאפי' אם הבריא בראשון הא מ"מ לא ידעו כשתלשום שאכל והבריא, אלא נראה לומר דהרבותא הוי דלא נימא דבתר מעשיו אזלינן והרי לא אהני מעשיו לחולה קמ"ל דבתר מחשבתו נמי אזלינן לפטור (ואע"ג דאי בתר מחשבתו הוה מחייב וכמו כן דבתר מחשבתו אזלינן לפטור) אע"ג דאי בתר מעשיו הוה מחייב אפ"ה פטור:
וא"ת וא"כ מאי רבותא אשמעי' דפטור בזה אחר זה טפי מביחד כיון דלא ידעו שאכל כשתלשום. וי"ל דאפ"ה לא נימא דהוו להו לדעת קודם שיתלשו אם קדם להם שום אדם וקמ"ל דאין להם לחקור זאת אלא שכל הזריז הרי זה משובח כדפי' רש"י:
ומ"מ עדיין יש להקשות מאי רבותא איכא טפי מאפי' אם הבריא בראשון הא מ"מ לא ידעו כשתלשום שאכל והבריא, אלא נראה לומר דהרבותא הוי דלא נימא דבתר מעשיו אזלינן והרי לא אהני מעשיו לחולה קמ"ל דבתר מחשבתו נמי אזלינן לפטור (ואע"ג דאי בתר מחשבתו הוה מחייב וכמו כן דבתר מחשבתו אזלינן לפטור) אע"ג דאי בתר מעשיו הוה מחייב אפ"ה פטור: