והכהן המשיח תחתיו, פי' דהכי משמע הכהן המשיח כשמת תחתיו אחד מבניו יעשה אותה, דמשל יורשין קריבה עד שיעמוד אחר, יכול יקריבו יורשין לחצאין, כמו שהיה עושה אביהם ת"ל יעשה אותה כולה ולא חציה, ל"ה:
נ"ל דמאי דקאמר יעשה אותה כולה ולא חציה ר"ל דיעשה כולה בבקר וכולה בערב מעשרון או פעם ביום מעשרון שלם כדמבעיא לקמן על שלימה היתה קרבה אבל חצאין לא היתה קריבה דאין לומר דר' יהוד' סבר דמאחר שאמר הכתוב מחציתה בבקר ומחציתה בערב שלא היתה קריבה כי אם חצי עשרון בפעם שלא ישנה כשבאה משל יורשין שלימה בפעם א' או בשני פעמים אלא דר"ל דכשמת בבקר ויש להביא חצי עשרון שהי' לו להיות קרב בערב לא יביא חצי עשרון אלא עשרון שלם ויקריב ממנה חצי עשרון כדאמרי' לעיל גבי כהן גדול ומנו אחר תחתיו דמחצה משלם הוא מקריב ומשום דלא רבית מחציתה כי אם גבי כהן גדול ולא גבי יורשין הוצרך להוכיח מקרא אחרינא גבי יורשים דיעשו כדרך שהיה עושה כהן גדול אחר שנתמנה תחת אותו שמת ויכול יקריבנה חצאין ר"ל שיביאנה חצאין כדפירי' שהרי לא נוכל לומר בו דמדקאמר בתר הכי כליל תקטר שתהא כולה בהקטרה משמע שמקטרין כולה בפעם א' ולגבי דהך מילתא לא פליגי ר' שמעון ור' יהוד' דלא פליגי אלא אם באה משל יורשין או משל צבור אבל לגבי הקרבתה לא פליגי דבדרך אחד נעשית בין משל יורשין בין משל צבור, [וא"ל] דמ"מ לפי פי' אחר שפירש"י שתהא כולה בהקטרה שלא יעשה שירים היינו יכולים לפרש דאינו ר"ל שיקטיר כולה בפעם א', אבל מ"מ אין לפרש כן משום דמתני' קאמר דשלימה היתה קריבה דר"ל דיקריב כולה בערב וכולה בבקר ולא חצאין כמו אביהם וצריך לתת טעם למה שנה האב מהבנים משום דאפשר דחסה תורה יותר על ממונו של כהן גדול מעל ממון היורשים ומשל צבור והוי מפני חיבה כדאיתא בדוכת' אחרינא:
נ"ל דמאי דקאמר יעשה אותה כולה ולא חציה ר"ל דיעשה כולה בבקר וכולה בערב מעשרון או פעם ביום מעשרון שלם כדמבעיא לקמן על שלימה היתה קרבה אבל חצאין לא היתה קריבה דאין לומר דר' יהוד' סבר דמאחר שאמר הכתוב מחציתה בבקר ומחציתה בערב שלא היתה קריבה כי אם חצי עשרון בפעם שלא ישנה כשבאה משל יורשין שלימה בפעם א' או בשני פעמים אלא דר"ל דכשמת בבקר ויש להביא חצי עשרון שהי' לו להיות קרב בערב לא יביא חצי עשרון אלא עשרון שלם ויקריב ממנה חצי עשרון כדאמרי' לעיל גבי כהן גדול ומנו אחר תחתיו דמחצה משלם הוא מקריב ומשום דלא רבית מחציתה כי אם גבי כהן גדול ולא גבי יורשין הוצרך להוכיח מקרא אחרינא גבי יורשים דיעשו כדרך שהיה עושה כהן גדול אחר שנתמנה תחת אותו שמת ויכול יקריבנה חצאין ר"ל שיביאנה חצאין כדפירי' שהרי לא נוכל לומר בו דמדקאמר בתר הכי כליל תקטר שתהא כולה בהקטרה משמע שמקטרין כולה בפעם א' ולגבי דהך מילתא לא פליגי ר' שמעון ור' יהוד' דלא פליגי אלא אם באה משל יורשין או משל צבור אבל לגבי הקרבתה לא פליגי דבדרך אחד נעשית בין משל יורשין בין משל צבור, [וא"ל] דמ"מ לפי פי' אחר שפירש"י שתהא כולה בהקטרה שלא יעשה שירים היינו יכולים לפרש דאינו ר"ל שיקטיר כולה בפעם א', אבל מ"מ אין לפרש כן משום דמתני' קאמר דשלימה היתה קריבה דר"ל דיקריב כולה בערב וכולה בבקר ולא חצאין כמו אביהם וצריך לתת טעם למה שנה האב מהבנים משום דאפשר דחסה תורה יותר על ממונו של כהן גדול מעל ממון היורשים ומשל צבור והוי מפני חיבה כדאיתא בדוכת' אחרינא: