של פשתים בשל צמר מהו שיפטרו, פי' אותם שני חוטין של לבן אם של פשתן הם מהו שיפטרו בטלית לבנה דצמר עם התכלת. צמר בשל פשתים פוטר, אע"ג דליכא השתא מין כנף דהוי של צמר כיון דתכלת שני חוטין דתכלת דעמרא נינהו ופטרי בשל פשתן דהא תכלת בהדיא איכתוב ונתנו על ציצית הכנף ותכלת עמרא לבן דצמר נמי פטר בשל פשתן משום לבן, ל"ה:
ועל מה שפירש"י בלשונו אותם שני חוטין אם של פשתן הם מהו שיפטרו בטלית לבנה של צמר, משמע מלשונו דוקא טלית לבנה דדוקא בטלית לבנה דצמר בעי' לבן משום דמין כנף הוי לבן אבל אם הטלית של תכלת דמין כנף הוי תכלת לא יתנו בו לבן כ"א תכלת לבד דהוי מין כנף דידה, והרי קשיא דלעיל אמרי' מדי צבעא גרים ודאפי' בטלית תכלת צריך שיתן בו מין דלבן דאיירי ביה קרא:
ונ"ל דאדרבה לכך נקט רש"י טלית לבנה משום דאם היתה של תכלת פשיטא דלבן דפשתים פטר בה דכיון דמין כנף תכלת הוי סגי בה תכלת ולא היה צריך ליתן בה לבן כדי לקיים מין כנף אלא שאנו אומרים דצריך ליתן בה לבן משום דכי היכי דבעינן לבן ותכלת בטלית לבן כמו כן בטלית תכלת בעינן מין כנף דלבן ותכלת משום דמין כנף דהוי לבן דהוי דפשתן עם פתיל תכלת כדפירש"י עלה דמידי צבעא גרים דרוב טליתות של פשתן הם די"ל דמין כנף דרוב טליתות דהיינו לבן דפשתן ינתנו גם בטלית של תכלת משום דמין כנף דר"ל לבן דפשתים ופתיל דתכלת דהוי צמר משמע דקאמר קרא דינתנו בין בטלית לבן דפשתן בין בטלית דתכלת דצמר דבתרווייהו מיירי קרא דמין כנף ופתיל תכלת משמע דמצריך לתת בטלית תכלת ב' מינים דהיינו דיתן לבן דפשתן עם תכלת של מין כנף שלה כמו דמצרי' לתת תכלת בטלית לבן דמין כנף שלו הוי לבן הילכך בטלית של תכלת פשיטא ליה דמין כנף דכתי' בקרא דר"ל לבן דפשתים דיתנו בטלית תכלת שבמין כנף שלו מתקיים פתיל תכלת הילכך לא בעי מיניה כ"א מטלית דצמר דכיון דמין כנף שלה הוי לבן ויוכל להתקיים בה מין כנף דלבן דעבד ממין שלה דהיינו צמר עם פתיל תכלת נימא דדוקא מין כנף לבן דצמר פטר בה ולא לבן דפשתים דאין מין כנף דידה, או דכיון דבטלית דצמר דתכלת מצי לתת בו לבן דפשתים דהיינו מין כנף דקרא דרוב טליתות דאמר דיתנו גם בטלית תכלת כדפרישי' ודלבן דפשתים פטר, כמו כן בטלית דצמר לבן (לבן דפשתן נמי פטר בה):
וא"ת א"כ אמאי צריך לטעם לא תלבש וגדילים לומר לא שנא צמר בפשתים ופשתים בצמר אלא לומר הטעם כדפי' משום דכיון דטלית תכלת לבן דפשתן כמו כן בטלית לבנה נמי:
וי"ל דמאי דקאמר ולא שנא פשתים בצמר מהאי טעמא דפרישית קאמר, רצ"ל משום דיש להקשות איזה טעם הואלומר לא שנא צמר בפשתים ולא שנא פשתים בצמר הא תינח צמר בפשתים אית לן למימר דשרייה קרא כדכתי' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת דהיינו צמר בפשתים הם וטלית פשתן איירי קרא אבל פשתים בצמר מנא ליה, אימא דלא אתא קרא דגדילים דצמר ופשתן אלא צמר לפשתים ולא פשתים בצמר, אלא להכי קאמר ופשתים בצמר משום דגם מקרא דמין כנף ופתיל תכלת אמרי' דמין כנף דהיינו פשתן ינתן גם בטלית תכלת כדפרישי', הילכך דאשכחן דשרי קרא פשתן בטלית דצמר שהוא של תכלת קאמר דכי היכי דשרי קרא בטלית תכלת לשרייה גם בטלית לבן דמין כנף דידיה הוי צמר לבן, ומאי דקאמר לא שנא פשתים בצמר אהאי טעמא דיש לנו להשוות טלית צמר לבן לטלית צמר של תכלת סמיך:
עוד יש להקשות מאי קאמר כיון דתכלת עמרא לבן נמי פטר, אמאי יש לנו לדמותם הרי יש לנו לומר דדוקא תכלת פטר מפני שהוא צווי הכתוב שצוה ונתנו על ציצית הכנף שהוא של פשתן פתיל תכלת אבל בלבן דצמר לא צוה שיתנו בשל פשתן כי אם מין כנף דידה דהיינו לבן דידיה, וא"כ דדוקא לבן דמין כנף דידה דהוא פשתן פטר ביה ולא לבן דצמר:
וי"ל דלישנא דפטר דנקט לאו דוקא פטר דאין אנן בעי' למבעי אם יכול לפטור בה אלא ר"ל אם מותר ליתנו בה לדחות כלאים וזהו לשון פטר שיהא מותר ליתנו בה כדי לפטרה הילכך קאמר דבטלית של פשתן מין לבן דצמר פטר בה דמותר ליתנם דלא שייך לומר דמאחר דיוכל ליתן לבן דפשתן דלא תדחי כלאים לתת בו לבן דצמר. הואיל דתכלת פטרה ביה ר"ל דצוה הכתו' ליתנו בה כדי לפוטרה וכדי לפוטרה התיר כלאים א"כ מאחר שצוה לתת בה צמר של תכלת והתיר כלאים כמו כן יוכל לתת בה נמי לבן דצמר דמה לי לתת בו קצת מצמר או הכל צמר הרי מתיר שאר כלאים בקצתו כמו כן בכלו, ואין לומר דאע"ג דהותר לתתו בה ואין בו משום כלאים כדפרישי' דע"כ אין לפטור בה לבן דצמר דלא הוי מין כנף דידה אלא דנבעי מין כנף דידה דפשתים משום דמין כנף דידה ר"ל לבן ואין לחלק לגבי לפטור משום מין כנף בין לבן של צמר ללבן של פשתים הילכך קאמר דפטר בה דר"ל דמותר לתתו בה ואין בו משום תוספת כלאים וג"כ פוטר בה לפי שהוא מין כנף דבעי קרא כיון דלבן הוא כדפי' אבל פשתים בצמר בטלית לבנה דהוי ג"כ מין כנף דידה לבן ומשום מין כנף ראוי לפטור בה לבן דצמר כמו דפשתים כיון דהוה לבן מ"מ מבעיא ליה אי מותר לתת בה לבן דפשתים ולדחות כלאים כיון דיכול לקיים לבן דידה כמותה דהיינו בלבן דצמר דלית לן למשרי כלאים כמה שאינו חובה ושיוכל לקיים המצוה בלא דחיית כלאים או דילמא כיון דכתי' לא תלבש שרי נמי לבן דפשתן ולמשרי כלאים משום דכתי' גדילים ולא שנא צמר לפשתים ולא שנא פשתים לצמר מטעמא דפרישי':
ועל מה שפירש"י בלשונו אותם שני חוטין אם של פשתן הם מהו שיפטרו בטלית לבנה של צמר, משמע מלשונו דוקא טלית לבנה דדוקא בטלית לבנה דצמר בעי' לבן משום דמין כנף הוי לבן אבל אם הטלית של תכלת דמין כנף הוי תכלת לא יתנו בו לבן כ"א תכלת לבד דהוי מין כנף דידה, והרי קשיא דלעיל אמרי' מדי צבעא גרים ודאפי' בטלית תכלת צריך שיתן בו מין דלבן דאיירי ביה קרא:
ונ"ל דאדרבה לכך נקט רש"י טלית לבנה משום דאם היתה של תכלת פשיטא דלבן דפשתים פטר בה דכיון דמין כנף תכלת הוי סגי בה תכלת ולא היה צריך ליתן בה לבן כדי לקיים מין כנף אלא שאנו אומרים דצריך ליתן בה לבן משום דכי היכי דבעינן לבן ותכלת בטלית לבן כמו כן בטלית תכלת בעינן מין כנף דלבן ותכלת משום דמין כנף דהוי לבן דהוי דפשתן עם פתיל תכלת כדפירש"י עלה דמידי צבעא גרים דרוב טליתות של פשתן הם די"ל דמין כנף דרוב טליתות דהיינו לבן דפשתן ינתנו גם בטלית של תכלת משום דמין כנף דר"ל לבן דפשתים ופתיל דתכלת דהוי צמר משמע דקאמר קרא דינתנו בין בטלית לבן דפשתן בין בטלית דתכלת דצמר דבתרווייהו מיירי קרא דמין כנף ופתיל תכלת משמע דמצריך לתת בטלית תכלת ב' מינים דהיינו דיתן לבן דפשתן עם תכלת של מין כנף שלה כמו דמצרי' לתת תכלת בטלית לבן דמין כנף שלו הוי לבן הילכך בטלית של תכלת פשיטא ליה דמין כנף דכתי' בקרא דר"ל לבן דפשתים דיתנו בטלית תכלת שבמין כנף שלו מתקיים פתיל תכלת הילכך לא בעי מיניה כ"א מטלית דצמר דכיון דמין כנף שלה הוי לבן ויוכל להתקיים בה מין כנף דלבן דעבד ממין שלה דהיינו צמר עם פתיל תכלת נימא דדוקא מין כנף לבן דצמר פטר בה ולא לבן דפשתים דאין מין כנף דידה, או דכיון דבטלית דצמר דתכלת מצי לתת בו לבן דפשתים דהיינו מין כנף דקרא דרוב טליתות דאמר דיתנו גם בטלית תכלת כדפרישי' ודלבן דפשתים פטר, כמו כן בטלית דצמר לבן (לבן דפשתן נמי פטר בה):
וא"ת א"כ אמאי צריך לטעם לא תלבש וגדילים לומר לא שנא צמר בפשתים ופשתים בצמר אלא לומר הטעם כדפי' משום דכיון דטלית תכלת לבן דפשתן כמו כן בטלית לבנה נמי:
וי"ל דמאי דקאמר ולא שנא פשתים בצמר מהאי טעמא דפרישית קאמר, רצ"ל משום דיש להקשות איזה טעם הואלומר לא שנא צמר בפשתים ולא שנא פשתים בצמר הא תינח צמר בפשתים אית לן למימר דשרייה קרא כדכתי' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת דהיינו צמר בפשתים הם וטלית פשתן איירי קרא אבל פשתים בצמר מנא ליה, אימא דלא אתא קרא דגדילים דצמר ופשתן אלא צמר לפשתים ולא פשתים בצמר, אלא להכי קאמר ופשתים בצמר משום דגם מקרא דמין כנף ופתיל תכלת אמרי' דמין כנף דהיינו פשתן ינתן גם בטלית תכלת כדפרישי', הילכך דאשכחן דשרי קרא פשתן בטלית דצמר שהוא של תכלת קאמר דכי היכי דשרי קרא בטלית תכלת לשרייה גם בטלית לבן דמין כנף דידיה הוי צמר לבן, ומאי דקאמר לא שנא פשתים בצמר אהאי טעמא דיש לנו להשוות טלית צמר לבן לטלית צמר של תכלת סמיך:
עוד יש להקשות מאי קאמר כיון דתכלת עמרא לבן נמי פטר, אמאי יש לנו לדמותם הרי יש לנו לומר דדוקא תכלת פטר מפני שהוא צווי הכתוב שצוה ונתנו על ציצית הכנף שהוא של פשתן פתיל תכלת אבל בלבן דצמר לא צוה שיתנו בשל פשתן כי אם מין כנף דידה דהיינו לבן דידיה, וא"כ דדוקא לבן דמין כנף דידה דהוא פשתן פטר ביה ולא לבן דצמר:
וי"ל דלישנא דפטר דנקט לאו דוקא פטר דאין אנן בעי' למבעי אם יכול לפטור בה אלא ר"ל אם מותר ליתנו בה לדחות כלאים וזהו לשון פטר שיהא מותר ליתנו בה כדי לפטרה הילכך קאמר דבטלית של פשתן מין לבן דצמר פטר בה דמותר ליתנם דלא שייך לומר דמאחר דיוכל ליתן לבן דפשתן דלא תדחי כלאים לתת בו לבן דצמר. הואיל דתכלת פטרה ביה ר"ל דצוה הכתו' ליתנו בה כדי לפוטרה וכדי לפוטרה התיר כלאים א"כ מאחר שצוה לתת בה צמר של תכלת והתיר כלאים כמו כן יוכל לתת בה נמי לבן דצמר דמה לי לתת בו קצת מצמר או הכל צמר הרי מתיר שאר כלאים בקצתו כמו כן בכלו, ואין לומר דאע"ג דהותר לתתו בה ואין בו משום כלאים כדפרישי' דע"כ אין לפטור בה לבן דצמר דלא הוי מין כנף דידה אלא דנבעי מין כנף דידה דפשתים משום דמין כנף דידה ר"ל לבן ואין לחלק לגבי לפטור משום מין כנף בין לבן של צמר ללבן של פשתים הילכך קאמר דפטר בה דר"ל דמותר לתתו בה ואין בו משום תוספת כלאים וג"כ פוטר בה לפי שהוא מין כנף דבעי קרא כיון דלבן הוא כדפי' אבל פשתים בצמר בטלית לבנה דהוי ג"כ מין כנף דידה לבן ומשום מין כנף ראוי לפטור בה לבן דצמר כמו דפשתים כיון דהוה לבן מ"מ מבעיא ליה אי מותר לתת בה לבן דפשתים ולדחות כלאים כיון דיכול לקיים לבן דידה כמותה דהיינו בלבן דצמר דלית לן למשרי כלאים כמה שאינו חובה ושיוכל לקיים המצוה בלא דחיית כלאים או דילמא כיון דכתי' לא תלבש שרי נמי לבן דפשתן ולמשרי כלאים משום דכתי' גדילים ולא שנא צמר לפשתים ולא שנא פשתים לצמר מטעמא דפרישי':