קריאה במקור

רשב״א על מנחות · דף 82a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה פסח מצרים אינו בא אלא מן החולין כו' חזר ר' עקיבא ודן דין אחר מה לפסח מצרים שכן אינו טעון מתן דמים לגבי מזבח, פי' הילכך לא יביא אלא מן החולין:
וק"ל מתן דמים ואמורין הויא חומרא בפסח דורות וגבי פסח מצרים קולא הויא דאינו טעון מתן דמים, וא"כ איך פריך קולא לגבי חומרא והלא ק"ו ומה פסח מצרים שאינו טעון מתן דמים אע"פי כן אינו בא אלא מן החולין פסח דורות שטעון מתן דמים לאו כ"ש:
ונ"ל דלאו פירכא היא דרך קולא וחומרא דלפרוך דמשום דאית ביה חומרא דאינו טעון מתן דמים נדון כחמור דביה דאינו בא אלא מן החולין דודאי קולא הוא מגו דאינו טעון מתן דמים, אלא ר"ל דהיא הנותנת דמשום שאינו טעון מתן דמים לא רצה הכתוב שיבא אלא מן החולין שאם היה בא מן המעשר והיה בו קדושה יתירא של פסח ושל מעשר לא היה רוצה הכתוב שיבא כל קדושה זו בלא מתן דמים וכיון שאין שם מתן דמים הילכך צוה שיבא מן החולין לבד דלא לקדוש כולי האי, אבל פסח דורות דיש בו מתן דמים נימא דרוצה רחמנא שיבא גם מן המעשר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Warsaw, 1861
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124417/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 801c6f916291087b8f2047438481d33becab0f0908e872e2a6f1b5cedaf58df5