ואין מיעוט דתרי קראי אלא לרבות דדגון כותי חייב, ואי קשיא מאי חזית דמרבית לדכותי ארביה לשל הקדש תריץ מסתבר דשל כותי הוה ליה לרבויי שכן נאכל בלא פדיון כשל ישראל, ל"ה. ויש להקשות דא"כ לישתוק מתרווייהו מיעוטי דאתו למעט כותי דמהיכא תיתי למעט כותי אי מדגנך דממעט הקדש הרי בהקדש אית לן לאוקמה ולא בדכותי מטעמא דפרי' דשכן נאכל בלא פדיון, י"ל דאע"ג דמסתבר לרבות כותי טפי משל הקדש מ"מ אי לא כתי' מיעוט לרבויי של כותי ה"א דמדגנך דממעיט הקדש נמעיט נמי כותי ודאתא למעט תרווייהו דכותי וכ"ש דהקדש לכך אצטרי' מעוטי לשל כותי דהשתא כיון דאיכא מיעוט ורבוי אמרי' דמסתבר' לאוקמיה המעוט בהקדש והרבוי בשל כותי משום סברא דשכן נאכל בלא פדיון כדפרישי':
קריאה במקור
רשב״א על מנחות · דף 67a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1861
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124417/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 801c6f916291087b8f2047438481d33becab0f0908e872e2a6f1b5cedaf58df5