והלחם פסול, ופ"ה דלא ידענא אמאי הלחם פסול דכיון דהזריקה כשרה והלחם טהור אמאי נפסל, ונראה בעיני דגרסי' וידי נדרו לא יצא דהאי תנא סבר דאין הציץ מרצה על אכילות, ואני מגמגם. ל"ת, ונ"ל דלפי מאי דגריס וידי נדרו לא יצא דצריך לפרש ג"כ הדם יזרק לשם שלמים כמו הנך דלעיל דכיון דידי נדרו לא יצא הרי אינה תודה ולכך סיימו דשאני מגמג' דר"ל דמאח' דאין חילוק בהני תלתא דיצא ודנטמאה ודנפרסה אם קודם שחיטה אירע הפסול יביא לחם אחר או אותו לחם אם יצא ואם לאחר שחיט' אירע הפסול הבשר יאכל כדין שלמים וידי נדרו לא יצא והלחם פסול ואם נפסל לאחר זריקה תורם מן הכשר על הפסול א"כ אמאי עביד מנייהו תלתא בבי ליערבינהו וליתנינהו בחדא בבא כדפרשי' אך אי גרסי' וידי נדרו יצא בנטמא לכך הוצרך לחלקם מפני שדינם חלוק דבנטמא ידי נדרו יצא ובהנך קמאי לא יצא ולכך הוצרך לחלקם:
קריאה במקור
רשב״א על מנחות · דף 46a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1861
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124417/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 801c6f916291087b8f2047438481d33becab0f0908e872e2a6f1b5cedaf58df5