רשב״א על מנחות · דף 8a

ואם איתא דדם לא קדיש לחצאין ליליף מדם. וא"ת דילמא שאני הכא דטעמא משום מתוך כו'. וי"ל דכך היו מקובלים דמתוך דלאו עיקר טעם הוא. אי נמי בדם נמי איכא מתוך כו' דכל הזאה והזאה מעשה בפני עצמו הוא. לת"ו:
וקשיא דמאי פריך דליליף מדם הרי יש לו למילף טפי ממנחה דקדיש לחצאין גבי בזיכין כדפרישי'. ויש לומר דהתם הוי קומץ ולא מנחה וקדוש מנחה ליכא חצאין שהרי קדיש על השולחן הכל ביחד והרי לית לן למילף קידוש דבידים לקידוש דממילא וקידוש דמנחה מקדוש קומץ וטפי אית לן למילף מדם דדמי ליה טפי אע"ג דהאי דם והאי מנחה. אי נמי מדקאמר מתוך אלמא ליכא ילפותא ממנחה מדאצטריך לטעם מתוך דליכא למימר דבמנחת בזיכין איכא נמי מתוך כדפירשו התוס' לעיל דגבי דם איכא מתוך דהזאות הרי כל אחד מעשה בפני עצמו. ז"א דבזיכין לא שייך מתוך דאדרבא מקטירם בבת אחת:
ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה, פי' דהא עדיין לא פרקה ותפסל ומדמכשיר אלמא לא יליף מנחה ממנחה. ל"ה. וקשיא דלמה הוה נקיט דפסול דמעיקרא הוה פריך דליליף מדם דליגמור מילתא ממילתא והכי פריך דאפילו מילתא ממילתא דמנחה ממנחה לא גמרי: [*הג"ה מרב אג"ן נ"ל דה"פ דהכא מקשה דתפסול ונילוף ממנחה נמצא דהמק' כבר ראה וידע דר"א אפי' מנחה ממנחה לא יליף א"כ מאי פריך מעיקרא דנילף מדם והלא ר"א אפילו מנחה ממנחה לא יליף בכל מקום כ"ש מנחה מדם. וע' מ"ש בצ"ק ובס' מעין גנים יע"ש:]

טפל עזרה, עיקר היכל. אלמא יליף היכל מעזרה. וא"ת לפי' הר' יונה שפיר דגמר חביתין מדם לעכב איך הוה ס"ד למימר דמילתא ממילתא לא גמר ועוד לימא נגמור מדם דחביתין נמי מדם גמרי ועדיף טפי למגמר מעיקר הענין. וי"ל דהתם אינו עיקר ילפותא דעיקר דחזינן דמנחת חביתין אינה קדושה לחצאין מקרא ילפי' למצוה ואין ילפותא דדם מועלת כי אם לעכב ואינו אלא גמר ילפותא אבל תחילתו ועיקר ילפותא כי הכא דבעי למילף מנחה מחביתין ס"ד דלא נגמור מילתא ממילתא ולהכי פריך דאפילו תחילת ילפותא אשכחן דיליף:

בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחות חוטא. יש להקשות כיון דמצינו דקדושה בלא שמן ובלא לבונה ממנחת חוטא למה הוצרך לומר בלא שמן שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים והלא כיון דילפינן דאף בלא שמן ולבונה קדישי ממנחת חוטא כ"ש בלא חדא מינייהו:
וי"ל דאדרבא הוה אמינא דדוקא כי ליכא כלל קדושה שכך רצה הכתוב כדי שלא יהא קרבנו מהודר הילכך כיון דמצינו דקדושה ניליף בדכוותה בעלמא דקדיש כשמתנדב קרבן שאינו מהודר ומ"מ כיון שהתנדב סולת צריך להביא שמן ולהקריבה לפי שאין מנחת נדבה קרבה בלא שמן ולבונה אבל המתנדב מנחה עם שמן בלא לבונה או עם לבונה בלא שמן ה"א דהואיל דבא להתנדב קרבן מהודר דאינו קדוש אם לא שיהא לו כל הדורו דהיינו שמן ולבונה אבל בלא שניהם לא קדיש הואיל ולא מצינו בדכוותיה בעלמא לכך הוצרך לומר דמצינו בעלמא בדכוותייהו: