רשב״א על מנחות · דף 38b

תכלת דאינה מעכבת את הלבן מאי היא, פי' דמשמע דאם הקדים לבן דאין תכלת מעכבתו ואין צריך לפסוק הלבן אלא יתן תכלת אחריו והא פשיטא דהאי דינא הכי הוא להקדים לבן ומאי עכוב איכא למימר:
וקשיא דאמאי לא נוכל לפרש כמו כן תכלת אין מעכבת את הלבן דאם הקדים תכלת ללבן שהי"ל לאחרה והקדימה דלא תעכב הקדמתה שלא תהא הנחת הלבן שבא אחריה הנחה אע"פי שהי"ל להקדים ושיצא ידי חובתה גם מן הלבן ולא נימא שהתכלת שקדמה לו שלא כדין תעכבנו שלא תהא הנחתו הנחה ושכאלו אינו שהם דמי ושלא יצא י"ח מן הלבן אלא אע"פי שהקדימה לא תעכב שלא תהא הנחת הלבן הנחה ויצא ידי חובתו מן הלבן ונפרש מתני' הכי דר"ל דאם הקדים תכלת ללבן דהלבן שהי"ל להקדים ולא הקדימו לא יעכב שלא תהא הנחת התכלת שקדמה הנחה ויצא ידי חובתו מהנחת התכלת וג"כ התכלת שהי"ל להניחה אחר הלבן והקדימתו לא תעכב הנחת הלבן שיבא אחריה שלא תהא הנחה ויצא ג"כ ידי חובתו מן הלבן:
וי"ל דאין לפרש כן משום דמאחר דתנא דהלבן אינו מעכבת את התכלת מפני שלא הקדימו אינו מעכב שלא תהא הנחת התכלת הנחה אנן ידעינן מינה דכמו כן לא תעכב שלא תהא הנחתו הבאה אחר התכלת הנחה שהרי אם נבא לומר דהתכלת שהקדימתו תבטל הנחתו שתבא אחריה שלא תהא הנחה א"כ לא יהיה תקנה ללבן שתהא לו הנחה אם לא שיפסוק התכלת, וא"כ דנימא דאין תקנה ללבן בעוד שהתכלת שם א"כ הנחת התכלת אינה כלום שהרי מעכבי אהדדי וכיון דאין ראוי לתת שם לבן בעוד שהתכלת שם א"כ צריך שנפסוק התכלת שהרי הכל בלא לבן אינה כלום כיון דמעכבי אהדדי, וא"כ מדקאמר דהלבן אינו מעכב התכלת צ"ל דר"ל דאינו מעכב הנחת התכלת שלא תהא הנחה מפני שהנחת הלבן שיבא אחריה יהיה הנחה, וא"כ מדתנא הלבן אינו מעכב התכלת ידעינן דהתכלת לא יעכב א"כ צ"ל דמאי דתנא דהתכלת אינו מעכב הלבן למילתא אחריתי אתא ולכך מקשי דלמאי אתא ומשני ליה:
ועוד י"ל דלא נוכל לפרש דהתכלת אינו מעכב הלבן ר"ל שלא תהא הנחת הלבן הבאה אחריה הנחה משום דמשמע דר"ל באותו שחסר שלא הניחו אינו מעכב בעבור שחסרו שלא תהא הנחת האחר הנחה הילכך גבי לבן אינו מעכב התכלת היה יכול לפרש כן שמה שחסר הלבן שהי"ל להניחו ולא הניחו לא יעכב שלא תהא הנחת האחר הנחה, אבל גבי תכלת אינו מעכב הלבן לא נוכל לפרש כן דר"ל דהנחת התכלת שהקדימה לא תעכב שלא תהא הנחת הלבן הבא אחריה הנחה שהרי אם הקדימה בעבור זה לא חסרה שתעכב בכך הלבן ומה לי להקדמתה שתעכב הנחת הלבן שלא תהא הנחה והלא כמו דאלו לא היתה זה קודם הלבן היתה הנחת הלבן הנחה כמו כן אם הניחה שם בעוד שאין הלבן שם לא תגרע הנחת הלבן שלא תהא הנחה דמה שהוא שם אינו מגרע כחו של לבן מאלו לא היתה שם ואין השנוי מגרע כי אם כח המאוחר שהיה לאחר להקדימו ונמצא שהמאוחר נעשה בחסרון אבל אינו מגרע כח המוקדם שנתאחר שהרי בעבור שהאחר שם לא יגרע כחו לומר שנתן שם בחסרון שהרי כחו עומד תמיד בו שמעת שראוי להקדימו ונתאחר לא הפסיד כחו ואין בו חסרון בכך, וכן צ"ל טעם זה שהרי אלמלי באנו לומר שהשנוי שהקדים תכלת ללבן יש לו לגרע כח הלבן שבא אחר התכלת כמו שיש לו לגרע כח התכלת שנתן בחסרון הלבן שהי"ל להקדימו א"כ היה מפרש דלבן אינו מעכב התכלת דר"ל הקדים תכלת ללבן והוה ניחא ליה מלבן אינו מעכב התכלת והוה קשיא ליה מה ירצה לומר תכלת אינו מעכב הלבן הרי הי"ל לפרש קודם דתכלת אינו מעכב הלבן ר"ל דאם הקדים תכלת ללבן דלא תעכב שלא תהא הנחת הלבן שיבא אחריה הנחה ודליקשי ליה מאי הלבן אינו מעכב התכלת דמהיך שמעינן ליה מה שפי' הלבן אינו מעכב התכלת כך ודליקשי ליה מתכלת אינו מעכב הלבן שהרי הכי הוה עדיף טפי מפני שיש לו לפרש ראשון ראשון, והרי במתני' נשנה התכלת אינו מעכבת את הלבן קודם הלבן אינו מעכב התכלת הילכך אי בהקדים התכלת ללבן מתפרש כל אחד מהם וליקשי שאין אנו יכולין לפרש בדרך זה כי אם אחד מהם הי"ל לפרש יותר אותו שנשנה במשנתנו ראשון כדפרישי' ומדלא פירשו כן שמע מינה דאינו יכול להתפרש כדרך הזה דהתכלת אינו מעכב הלבן כגון דאקדמה תכלת ללבן מטעמא דפרישי' והילכך פריך תכלת דאינה מעכבת הלבן מאי איכא למימר דר"ל דגם אם נוכל לפרשו בדרך דאקדים תכלת ללבן לא נוכל לפרשו מפני שהתכלת אין לו לעכב הלבן הבא אחריו ודלא שייך ביה לומר אינו מעכב את הלבן מטעמא דפרישי':

מידי צבעא גרים, להקדימו תחלה דנימא הכנף מין כנף דקאמר קרא להקדים, ר"ל מאיזה מין שיהיה ואם הוא תכלת יקדימהו הא כיון דסתמא דקרא ברוב טליתות איירי ורובם של לבן הם הוי כאלו פירש בהדיא לבן ודאף בטלית תכלת יקדים לבן:
וקשיא דמאי ס"ד דרמי בר חמא דאמר אלא לטלית של תכלת דמצוה לאקדומי תכלת ברישא ומ"מ יתן לבן לבסוף או לבן של צמר או של פשתן אע"ג דהוו כלאים בין מן הציצית שהוא צמר ופשתים ובין מן הפשתן שמחברו בטלית של צמר אי אית ליה דכנף מין כנף דקאמר קרא דאותו לבן פשתן יתנהו בכל הטליתות שיהיו אף בשל תכלת וצמר וא"כ להקדימו נמי קאמר גם בטלית של תכלת וצמר כדמשמע הכנף מין כנף דיתנהו תחלה והדר פתיל תכלת ואמאי קאמר דיקדים תכלת תחלה ואית ליה דמין כנף תחלה דקאמר ר"ל אי זה מין שיהיה בין צמר בין פשתים אם הוא של פשתים יתן מין כנף כמו שהוא לבן תחלה ואם הוא של צמר ותכלת יתן מין כנף שלו של צמר תחלה א"כ מנא ליה דבטלית תכלת יתן לבן ושנדחה בכך כלאים בציצית לתת בו גם לבן דהא לא אמר קרא דיתן בטלית תכלת לבן דהא לא קאמר קרא אלא שיעשה ציצית בכל בגד ממין כנפו ואח"כ יתן עליו פתיל תכלת ואם הטלית ממין תכלת כשיעשה הציצית ממין כנפו יעשהו תכלת א"כ מאי לימא תו דיתן עליו פתיל תכלת והלא כבר הציצית מתכלת הוא ומאי יוסיף בו תכלת א"כ ע"כ קרא דקאמר דאח"כ יתן תכלת אכולהו טליתות קאי בר מטלית תכלת יעשה הציצית ממין כנף ולא עוד א"כ מנא לי' דיתן בו פשתן ואין לומר דאפ"ה צריך שיתן לבן בטלית תכלת דכיון דחזינן דבעי קרא לבן ותכלת בטלית לבן כמו כן בעי ליה בטלית תכלת דאי בטלית תכלת סגי בתכלת לבד כמו כן בשאר טליתות לסגי בתכלת ולימא קרא דיעשו בכל בגדים ציצית של תכלת ומדקפיד קרא בטלית לבן א"כ כמו כן בטלית תכלת לבעי ב' מינים ואע"ג דלא קאמר קרא דבטלית תכלת אחר שיעשה הציצית ממין כנפו כמו שעוש' באחרים שיתן בו פתיל לבן מ"מ מסברא יש לנו לומר כן, הרי ז"א דנוכל לומר דדעת הפסוק כן דבעי לעולם בכל בגד ב' דברים מין כנף ותכלת וכמו שבטלית של פשתן צריך מין כנף שהוא פשתן ותכלת כמו כן בכל שאר בגדים צריך מין הבגד לקיים מין כנף ותכלת בהדיה אבל בטלית תכלת דבטלית לבד איכא מין כנף ותכלת תו לא בעי (קרא), ועוד דאי נימא דמין כנף ר"ל מכל בגד כמותו ולא פשתן לבד בכלם א"כ ר"ל בשאר בגדים ממינם כגון אם הוא של משי ממשי א"כ כי נימא דגם מתכלת דמין כנף של תכלת דקפיד קרא דיתן בו ב' מינים כמו בשאר בגדים מנא לן דאותו מין אחר דקפיד ביה קרא דיתנהו עם התכלת ר"ל לבן ופשתן יותר משאר מינין כמשי וארגמן מאחר דהכנף מין כנף קאי לכולהו מינין דאי משום שלבן הוא הרוב הא חזינן דבשביל כך לא קאמר קרא דיתנהו בשל משי אלא יתן מינו א"כ גם אתכלת נימא דלא קפיד ביה אלבן שיתן יותר משאר מינים:
ונ"ל דלעולם ס"ד דמין כנף אלבן דרוב טליתות קאמר דיתנהו בכל טלית גם בתכלת ואפ"ה ס"ד דבטלית תכלת לא יקדימהו תחלה משום דאית לן למימר דכי היכי דבטלית לבן קפיד קרא דמין כנף יהיה תחלה כמו כן בתכלת יקדים תכלת תחלה והוי כאלו אמר קרא שיעשו בכל טליתות ציצית ממין כנף של לבן ושמין כנף יתנהו תחלה בכל טליתות ונמצא שבטלית לבן שהוא הרוב יהיה הלבן תחלה והדר יתן עליו פתיל תכלת וקרא דונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ארוב טליתות דשל לבן הם קאי, והיינו דפריך ליה מידי צבעא גרים דכיון דאמרת דמין כנף דרוב טליתות דהיינו לבן קאמר דצריך ליתנם בכל טליתות א"כ להקדים נמי קאמר' שיקדימהו בכלם:
וא"ת א"כ בין לדברי רמי בר חמא בין לדברי רבא דפריך ליה מידי צבעא גרים נאמר דאית להו דמין כנף ירצה לומר לבן, והא ליתא דרבא גופיה קאמר שאר מינין במינן פוטרין:
ונ"ל דודאי אה"נ דמין כנף הוי משמע לבן כדפי' דבכל טליתות מאיזה מין שיהיו בין של משי בין של תכלת יתן מין כנף של לבן ואפ"ה קאמר דשאר מינין במינן פוטרין משום דאפקינהו קרא מהני מדקאמר רחמנא צמר ופשתים לומר שיעשה הגדילים מצמר ופשתים דע"כ האי קרא לטליתות דשאר מינים אתא דאי לטליתות של לבן ותכלת אתו לשתוק מיניה ומהכנף מין כנף ופתיל תכלת ידענו דהוו מצמר ופשתים דכיון דהכל הם מצמר ופשתים א"כ מין כנף ותכלת דהוו צמר ופשתים אלא ודאי לשל משי ושאר מינים אתא לומר דיעשם מצמר ופשתים ובא להשמיענו דאע"ג דכתיב בהו מין כנף ר"ל מין כנף דידהו ולא צמר ופשתים כמו בטלות לבן ותכלת דהוי מין כנף דידהו צמר ופשתים דאפ"ה יכול לעשותם מצמר ופשתים כמו ממין כנף שהרי משמיענו במאי דאצטריך למכתב צמר ופשתים דאי סבר דמין כנף ר"ל צמר ופשתים לשתוק מקרא דצמר ופשתים אלא משום דסבר דמין כנף דידהו ממינם קאמר הוצרך לומר דגם מצמר ופשתים יכול לעשותו ודוקא שאר מינין הוא דאפקינהו קרא ממשמעות מין כנף דצמר ופשתים אבל גבי לבן ותכלת נאמר מין כנף דידהו דמשמעותו בצמר ופשתים דהא לגבי תכלת ליכא למימר דאתא קרא למימר כמו שפירשנו גבי שאר מינין שיהא כנף תכלת משום דדוקא גבי שאר מינין נוכל לומר דבא לומר דפי' מין כנף הוי מדידהו אבל גבי תכלת אי אפשר לומר כן שמין כנף יהיה דידיה ושל תכלת דא"כ יהיה הכל תכלת בין המין כנף בין פתיל תכלת דקרא ועל כן הכרח הוא שיהא בו מין אחר וכיון דצריך שיהיה מין אחר הרי יש לנו לומר יותר דר"ל לבן דרוב טליתות ממין אחר, ועוד דכך פשטיה דקרא דר"ל לבן ושאר מינים דלא בעינן לבן היינו משום דאפקיה קרא א"כ בתכלת דלא יוכל לפרש בו מין כנף ירצה לומר מינו הרי נשאר כפשוטו, ועוד דקרא דצמר ופשתים נוכל לומר דגם לגבי מין תכלת אתא לומר דיהא מצמר ופשתים:
וא"ת א"כ נימא דכולי למין תכלת אתא ולא לשאר מינים לגלויי בהו דמין כנף דידהו ממינם הוי כדפי' אלא דנימא דלעולם מין כנף דידהו:
וי"ל דז"א דא"כ לישתוק מיניה וממילא ידעי' דגבי תכלת להוו מין כנף דידיה צמר ופשתים כמו בכולהו דנוכח שפיר לרמי בר חמא ולרבא דמין כנף דתכלת ר"ל פשתים:
וא"ת א"כ אדרבה נימא דקרא דצמר ופשתים אתא לגלויי דמין כנף בשאר מינים ר"ל צמר ופשתים ואתא לומר כדי שלא נטעה לומר דמין כנף דידהו הוי כפשטיה אתא לגלות דאינו כן אלא דהוי צמר ופשתים וכיון דחזינן דסב' קרא דפי' דמין כנף דידהו הוי צמר ופשתים נימא דמאי דאפיק דהייני שאר מינים אפיק ומאי דלא אפיק לא אפיק, ונהי דלגבי תכלת לא נוכל לפרש דמין כנף דידי' הוי תכלת כדפרישי' לעיל מ"מ אין לנו הכרח גבי תכלת שיהא מין כנף שלו לבן טפי משנאמר דלהוי משאר מינין ואע"ג דלבן הוא הרוב הרי אנו רואים דלא קפיד קרא מדאצטריך לומר דבשאר מינים להוי מין כנף שלהם צמר ופשתים:
וי"ל דהא ליתא דמדנימא דאתא קרא דצמר ופשתים לומר דשאר מינים ליהוי מין כנף דידהו צמר ופשתים כ"ש דתכלת דבעי נמי כנף ואינו יכול להיות מצמר כדפי' שיש לו להיות של פשתים מכ"ש דשאר מינים דאנו באים לומר דקאמר קרא דליהוי מין כנף וגדילים דידהו מצמר ופשתים וא"כ אפי' היינו אומרים דקרא דצמר ופשתים אתי למימר דשאר מינין בעינן דוקא ציצית דצמר ופשתים ולא של מינן דיש לנו לומר דבטלית של תכלת להוי דצמר ופשתים ודמין כנף דתכלת להוי פשתים ופתיל תכלת יטיל עמו כמו בשאר מינין וא"כ אפי' היינו ר"ל דקרא דצמר ופשתים אתי למימר דשאר מינים צריך שיהיו גדילים דידהו מצמר ופשתים ולא ממין שלהם דהיה צ"ל דגם בטלית דתכלת להוו גדילים דידיה מצמר ופשתים אלא שגם לפי המסקנא דנימא דשאר מינים מצו למהוי גדילים דידהו בין במינם בין דצמר ופשתים דבתכלת צריך פשתים שיהו מלבן משום דמין כנף דידיה יש לנו לומר טפי דלהוי מלבן יותר משאר מינים דלא מיירי בהו קרא דעל ציצית הכנף, ובשאר מינים נמי אין לנו לומר דאתא קרא דצמר ופשתים לומר דמין כנף דידהו להוו דוקא צמר ופשתי' ולא מין כנף דידהו שהרי כיון דפשטי' דקרא דהכנף מין כנף משמע שכל מין ומין ממין כנף שלו לית למימר דאתא קרא דצמר ופשתים לאפוקי קרא מפשטיה ולומר דמין כנף דידהו להוי דוקא צמר ופשתים ולא מינם אלא דאתא לומר שגם מצמר ופשתים דהיינו לבן ותכלת יכולים להיות גדילים דידהו כמו ממין כנף שלהם שהוא ממינם ומצמר שהוא תכלת: