פסקי הרא"ש על יבמות · פרק 6 · הלכה 5

מתני' וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לנתין ולממזר פסלה ולא חילק בין ביאה לביאה:

גמ' אמר רב ששת אשת ישראל שנאנסה אע"פ שמותרת לבעלה אסורה לכהונה משום דתלתא ונטמאה כתיבי בקרא בסוטה ודרשינן חד לבעל וחד לבועל וחד לתרומה ונטמאה קמא דאיירי בבעל קאי אוהיא לא נתפשה לומר לך דבאונס שריא לבעל אבל ונטמאה בתרא דנפקא לן מיניה איסור תרומה דכהונה לא קאי אוהיא לא נתפשה כיון דאשכחן אשת כהן אפילו באונס אסורה מעתה אפילו באשת ישראל אין לנו לחלק בין אונס לרצון לענין פסול כהונה מיהו ונטמאה דאיסור בועל אע"ג שאין כתוב אוהיא לא נתפשה. יש חילוק בין אונס לרצון דלא מסתבר לאוסרה לבועל כשהיא מותרת לבעל ומה שפירשתי שאין בה אלא איסור עשה מונטמאה היינו אי לא שייך בת כהן כי תהיה לזר באשת איש ובחייבי כריתות האסורות ע"י קידושין משום דלא הוי זר אצלה מעיקרא אבל אי שייך בהו כמו שכתבתי בפרק החולץ סימן ל אז ניחא דפסולה לכהונה מהאי קרא מובת כהן כי תהיה לאיש זר וכהן הבא עליה לוקה מק"ו מגרושה דגלוי מלתא בעלמא הוא כדאיתא לקמן בפ' אלמנה סימן ה. אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה: אמר רב שימי בר חייא נבעלה לבהמה כשרה לכהונה תנ"ה נבעלה למי שאינו איש אע"פ שבסקילה כשרה לכהונה כי אתא רב דימי אמר מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית ורבעה כלב כופרי מאחוריה והכשירה ר' לכהונה. א"ל רב אחא מפרזקיה לרב אשי מנא הא מלתא דאמור רבנן דאין זנות לבהמה דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב ותניא אתנן כלב ומחיר זונה מותרין משום שנאמר גם שניהם ולא ארבעה:

מתני' כהן הדיוט לא ישא את האיילונית אלא א"כ יש לו אשה ובנים ר' יהודה אומר אע"פ שיש לו אשה ובנים לא ישא את האיילונית שהיא זונה האמורה בתורה וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות כגון חייבי כריתות דלא תפשי בה קידושין או עובד כוכבים ועבד אבל חייבי לאוין דתפשי בה קידושין לא הויא זונה וגיורת דקאמר היינו אפילו נתגיירה פחותה מבת ג' דאין הלכה כר"ש בן יוחאי דאמר גיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים כשרה לכהונה כדאמרינן לעיל (יבמות דף ס.) ההוא כהנא דנסיב גיורת פחותה מבת ג' שנים ויום אחד א"ל רב נחמן מאי האי א"ל דאמר ר' יעקב בר אידי אמר ריב"ל הלכה כר"ש בן יוחאי א"ל זיל אפקה ואי לא אפיקנא לך רבי יעקב בר אידי מאונך ואע"פ שלא נבעלה קרויה זונה לפי שהמצרים שטופי זמה הם וביהם ילדי זנונים המה והלכתא כחכמים ואע"ג דמיקריא זונה מחייבי כריתות הבא על הנדה לא הויא זונה דהא אתפשי בה קידושין לעיל (יבמות מ"ט:). וכהן שבא אשתו נדה לא שויא חללה דתניא את אלה לא יקח מאלה אתה עושה חלל ואין אתה עושה חלל מנדה לעיל (יבמות ס.):