קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 7 · Segment 15

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אתא. בא אדם אחד ונשק לרגליו דר"י:

מה טיבו. מה הטובה שעשית לו מימיך שהוא משלם לך בנשיקת הרגלים:

א"ל. פעם אחת בא לפני וקבל על בנו שיזונו ואמרתי לו שילך וינעול פתח הבהכ"נ ויצעוק עליו ויבזהו ויזונו וע"י כך זן אותו האב:

ולמה לא כפתוני'. להבן שיזיז אביו:

א"ל וכופין. בתמיה:

א"ל ועדיין את צריך לדין. זה פשיטא שכופין:

אמר לון. אמרו שחזר בו ר"י וקבע הלכה זו שכופין הבן לזון את האב משמיה דנפשיה כאלו הוא אמרה:

הלואי. שיהו כל ההלכות ברורים לי כהלכה זו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c