קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 19

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

חד וכו'. אדם אחד נתן משכון לחבירו על פיסוק המרובה ואח"כ כפר בו חבירו שלא נתן לו המשכון על המקח ובב"מ הגירסא וחזר בו והיא גירסא הנכונה:

ומקצת דמים נתן לו. ולא ערבון:

ה"ג אתא עובדא קומי ר"י ור' חייא בר יוסף ר' יוחנן אמר וכו':

או יתן לו בכל מקחו. כפי אשר פסקו או יקבל עליו מי שפרע ה"ה כאן אע"פ שלא נתן אלא דינר חלו הקידושין שהרי קונה כנגד כולו ש"מ שחזר בו רבי יוחנן:

או יתן לו בכל ערבונו. שאין ערבון קונה אלא כנגדו אבל מה שפסקו יתר על שיווי הערבון אינו צריך ליתן:

או ימסור למי שפרע. דדוקא בקרקעות הכסף קונה קנין גמור אבל במטלטלין כל זמן שלא משך אין הכסף קונה אלא להתחייב במי שפרע:

מודה רחב"י לר"י במקום שאין דרכו להקנות לחציין. כגון שקנה ממנו פרה או טלית ונתן לו מקצת הדמים קונה כולו לפי שאין דרך לקנותו לחצאין:

ואשה דרכו להיקנות לחצאין. בתמיה וכיון שכן אף רחב"י מודה לר' לעזר דמקודשת בראשון:

תריהון. תרווייהו אמרו בפירוש דאשה אין דרכה להקנות לחצאין:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c