משך בעל החמור את הפרה. והחמור היה בבית בעליו ותנן במתניתין כיון שמשך אחד מהם נתחייב חברו באונסי החליפין בכל מקום שהם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונמצא שמת החמור. וזה אומר עד שלא משכת פרתי מת חמורך ולך מת וזה אומר משמשכתי מת כבר קנוי הוא לך:
חוץ מן החליפין. שהמחזיק עצמו מסופק בפרה ואין לו שום טענה ברורה ואזלינן בתר חזקת מרא קמא:
ומאן דלא. מבין דבר זה אינו מבין בנזיקין כלומר בדיני ממונות כלום:
ואנא. לית אנא סובר כן:
ה"ג מתניתין מסייעא ליה לשמואל:
היי בה מומין. המקדש אשה ונמצאו בה מומין והיא עדיין בבית אביה:
האב צריך להביא ראיה. אם בא להוציא כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה:
ולא הבעל וכו'. וכי אין על הבעל נמי להביא ראיה אם בא להוציא מיד האב הקידושין שנתן לו ולמה תנן סתם על האב להביא ראיה אלא ודאי שאף על הקידושין האב צריך להביא ראיה דאף האב מסופק דהא במומין שבסתר איירי כמפורש התם בסיפא דמתני' וחכ"א בד"א במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואין דרך האב לבדקה וכיון דהאב מסופק אזלינן בתר חזקת מרא קמא:
תיפתר בקידושין קטנים. שאינן שוים הרבה ואין דרך הבעל לתבען אבל דרך האב לתבוע כתובתה לכך לא נקט דגם על הבעל להביא ראיה וליכא סייעתא מהא לשמואל:
דלמא. מעשה בר"ח ור"פ ור"ח שעלו לשאול בשלמא דר"י כדי ללמוד ממנו:
ה"ג א"ל מתניתין קשיא לשמואל:
נכנסה וכו'. היא סיפא דמתני' דלעיל:
נכנס' לרשות הבעל. ניסת והוא בא להוציאה בלא כתובה על מומין שבה:
לא על האב וכו'. וכי אין על האב להביא ראיה כשבא להוציא כתובתה שהרי האב מסופק ובא להוציא ממרא קמא:
שאם משך בעל הפרה את החמור. וטוען אח"כ שנמצא בו מומין שהיה בו בבית בעליו שעל בעל הפרה להביא ראיה שכיון שמשך אזדא לה חזקת מרא קמא:
ה"ג וזו כיון שנכנסה כמי שמשך. וה"פ אשה זו כיון שנכנסה לרשות הבעל כמי שמשך דמי הלכך על הבעל להביא ראיה:
מכר לו פרה בדמים. במעות ולא בחליפין:
דחקיה וא"ל. תן לי אותן פרוטות שאתה חייב לי א"ל מה אתה רוצה לעשות בהן א"ל לקנות בהן חמור וא"ל יש לי חמור שאני נותן לך בהן ומשך בעל הפרה את החמור לא נקנית הפרה אם עדיין לא משך בעל החמור את הפרה שבדמים מכרה לו ולא בחליפין ותרווייהו צריכין למשוך:
חמור מהו שיקנה. לבעל הפרה במשיכתו קודם שמשך בעל החמור את הפרה שהחמור נקנה לו בתורת חליפין והרי משך או דלמא כיון שהפרה מכרה בדמים ה"ל קנין החמיר בדמי הפרה ולאו חליפין נינהו יכל זמן שלא משך בעל החמור את הפרה אף החמור לא קנה:
סבר ר' בא. ר' יוסי הוא דקאמר קסבר ר' בא דאינון חליפין ולכך נקנה החמור אבל באמת ליתנהו חליפין אלא מכירה הלכך כל זמן שלא משך בעל החמור את הפרה אף החמור לא נקנה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c