כדברי מי שהוא אומר לשיעבוד. אם פדאוהו לשם שיעבוד משלים השיעבוד דהיינו שש שנים ואח"כ יוצא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג אם משגאלו הרי כנכרי ומשעבד ויוצא. וה"פ הישראל שגאלו מיד הנכרי משעבד בו כל הזמן שהיה חייב לשעבד לעכו"ם ומדברי ר"י משמע שאינו משעבד בו אלא שש שנים כדין הנמכר לישראל שאינו נמכר ליתר משש כדתניא לעיל בברייתא:
לית כאן משעבד ויוצא. ל"ג בברייתא משעבד ויוצא אלא ה"ג משלים ויוצא:
רצו קרוביו של ראשון וכו'. אעבד עברי שנשבה קאי אם רצו קרוביו של רבו הראשון לגאול גואלין להן לעצמן לשעבד בו:
רצו קרוביו של שני לגאול. כלומר קרוביו של העבד אם רצו לגאול אין גואלין לעצמן אלא יוצא לחירות אחר הגאולה:
אתייא. הך ברייתא כמ"ד באלה בקרובים שבאו לגאול גואלים לשחרור ובשאר כל אדם שגואלין ע"ע הנמכר לעכו"ם גואלין לשעבוד והאי ע"ע שנשבה דינו כע"ע שנמכר לעכו"ם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c