קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 7 · Segment 9

תמן תנינן. שקלים פ"ז:

מירושלים ועד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח. זכרים עולת נקבות זבחי שלמי' דחיישינן שמא מירושלים יצאה ורוב בהמות היוצאות ממנה זבחי' הם ואיכא לספוקי בכל זבחים שהיה ראוי להם הלכך זכר דחזי לעולה מספקא לעולה:

בבא. לחוב בדמיהן שנו דקשיא לי' זכרים עולות הוא דהוו זבחי שלמים לא הוו בתמיה דלמא שלמי' הוא והאיך מקריב לה עולה לכך מפרש דאיהי ודאי לא קרבה אלא אם בא אדם זה לעשות לה תקנה ובא לקבל על עצמו חוב כל דמי' שהוא בספק ולהוציאה לחולין ולהקדיש דמיה אם זכר הוא נתחייב אף בדמי עולה דחיישינן שמא עולה היא:

ואומרין לו לאדם וכו'. דודאי תמימים אינן נפדין דרך חילל אלא ע"כ לומר דאמרי' לו שיתכוין לגוזלה ולקנותה מיד המקדיש ולזכות בה ולשנות בה ואחר שהוציאה לחולין בא לחוב בדמיהן וקשיא וכי אומרים לאדם צא ומעל בקדשים כדי לתקן הבהמה שמצא:

ה"ג אלא הילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות וכו'. וה"פ אם רוב בהמות שנמצאו זכרי' כולן עולות והן עצמן יקרבו עולות ואם רובן נקבות אף זכרים שבהן שלמים:

ופריך אין שלמים באין זכרים. נמי וא"כ אף זכרים ניחוש שמא שלמים הן:

ומשני כיצד הוא עושה מוציאן לחולין. שלא ע"י פדיון אלא מתכוין לגוזלן ע"מ שיחזרו להיות עולות ואין זה חטא דהא מקריבן על גבי מזבח א"נ גם זה מן הקושי' כלומר אף לר"י קשיא כיצד הוא עושה וכו' אלא שמוציאן לחולין ומשני דתנאי בית דין הוא וכו' ול"ק לר"י:

ה"ג אמר רבי זעירא כמה דאת אמר תמן וקשי' ויש חטאת קריבה עולה אר"ח תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות כן אמר אוף הכא תנאי ב"ד הוא על האובדו' שיקריבו עולו' א"ר יוסי לרבי יעקב בר אחא אין זה מזיד א"ל מכיון שהוא תנאי ב"ד אין זה מזיד וכ"ה במס' שקלי'. וה"פ כמה דאת אמר תמן בשקלי' אהא דתנן מעו' שנמצאו בין קינין לגוזלי עולה קרוב לקינין יפלו לקינין קרוב לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה וקשי' בשלמ' קרוב לגוזלי עולה ניחא דמדאוריית' אזלינן בתר קרוב אלא מחצ' למחצה אמאי לגוזלי עולה וכי חטאת קריבה עולה מספק ומשני ר' חזקי' תנאי ב"ד הוא על המותרו' אפילו מותר חטאת יקריבו עולו' ה"נ תנאי ב"ד הוא שהספק יקרבו עולו' ה"ה ה"נ תנאי ב"ד הוא על האובדו' זכרי' שיקריבו עולו' ורבי יוסי פריך ואין זה מזיד בתמיה שהרי מחלל במזיד שלמי' על עולו' וא"ל רבי יעקב שכיון שתנאי ב"ד הוא אין כאן מזיד שעקרו שלמים מיני' וה"ל כאלו לא היה עליו שם שלמי' מעולם: