דכתיב וכתב לה ספר כריתות. והלכה והיתה לאיש אחר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דכתיב או כי ימות האיש האחרון. וכתיב בתריה לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה הא לאחר שרי:
ופריך עד כדון. עד כאן לא שמעינן מקרא אלא דמיתת האחרון מתירה אבל שמיתתו של הראשון מתירה מנ"ל:
ה"ג מה אם כו'. וה"פ משני דק"ו הוא מה אם האחרון שאין היתירו היתר מרובה אפילו אם גירשה אסורה לראשון שהרי כתיב לא יוכל וגו' אפ"ה מיתתו מתירתה ראשון שמתירה בגט לכל אדם אינו דין שמיתתו מתירתה:
ובן אין לו. לא תהיה אשת המת חוצה לאיש זר הא אם יש לו בן מותרת לאיש זר:
מנן וכו'. מנא לן לאשכוחי אלמנה דמותרת לכה"ג דאיצטריך קרא לאשמועינן שכה"ג אסור באלמנה דכתיב אלמנה וגרושה וגו' לא יקח אלא ודאי דאלמנה לכ"ע שריא:
תיפתר ביבמה. אלמנה לכה"ג אסורה אפילו כשהוא יבם הא לכ"ע שריא ליבמין אבל שלא במקום יבום לאחר מיתת הבעל לכ"ע נמי אסורה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c