גמ' ופריך הניחא כהן ונמצא לוי. אינה מקודשת שהטעה לגריעותא אלא כהן ונמצא לוי מ"ט אינה מקודשת הרי הטעתו לשבח:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני יכולה היא לומר איני רוצה בשבחו שרוחו גסה עלי:
ופריך הניחא בן כרך ונמצא בן עיר. שאינה מקודשת שהטעתה דבכרך שכיחי כל מילי אבל לא בעיר אלא בן עיר ונמצא בן כרך מ"ט הרי לשבת הוא:
ומשני יכולה היא לומר רצוני להיות בצנעה משא"כ בכרך שכיחי רבים:
רחוק ונמצא קרוב. מ"ט הרי לשבח היא:
ומשני יכולה היא לומר. רצוני להיות מקפץ ומנתר בהליכתי לבית המרחץ ובחזירתי לביתי:
ה"ג ע"מ שאין לו בת או שפחה גודלת ויש לו ניחא. דהא חזינן דיש לו אלא ע"מ שיש לי ואין לו קאמרת דאינה מקודשת ודאי אמאי הגע עצמך למה לא ניחוש שמא יש לו אחת בסוף העולם:
כיני מתניתין. כן היא משנתינו שאמר ע"מ שיש לי בת לגדלותיך לקלוע שערך ושפחה לשמשך ואם יש לו במקום אחר לא מהני מידי דלא קיים תנאו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c