גמ' בת. הא דתנן במתני' לעולם ה"ק בת חלל זכר ובת הבת של חלל זכר אפי' נשואה הבת לישראל אפ"ה בתה אסורה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעמיו. לגזרה שוה נאמר להלן בטומאה לא יטמא בעל בעמיו ונאמר כאן בחללים ולא יחלל זרעו בעמיו:
זכרים אסורים ונקבות מותרות. דבטומאה כתיב בני אהרן ולא בנות אהרן:
מה נפיק מביניהון. מאי איכא בין רב לר"י דודאי לא פליג ר"י אמתני' דתנן בת חלל זכר פסולה ש"מ דדריש נמי ולא יחלל זרעו דמשמע אפי' נקבות א"כ מאי בינייהו דהא הבת ר"י נמי אוסר:
ה"ג והוליד בן ובת והנך הבן והוליד בת והבת הולידה בת ע"ד דרב בן ובת בן ובת הבת אסורה ע"ד דר"י וכו'. וה"פ לרב אף בת הבת חלל זכר פסולה לכהונה דדריש נמי זרעו ואית ליה נמי גז"ש דמעמיו אלא דמוקי לה לחללה מכנה וכדמסיק ור"י סובר דאהני גז"ש להכשיר בת הבת דהיינו אם נשאת הבת לישראל שבתה כשרה ואהני זרעו לפסול הבת עצמה:
ופריך מתני'. קשיא לרב דתנן ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה:
ומשני פתר לה. תפרש למשנתינו:
ה"ג חללה מכנה. ממכונה כלומר שהיא נולדה בקדושה אלא שנעשה חללה ע"י ביאת איסור אבל בת חלל שלא היה לה מעולם שעת הכושר אף בתה מישראל אסורה:
ופריך מתני'. קשיא לר"י:
רי"א בת גר זכר כבת חלל זכר. וקס"ד דר"י פליג את"ק דאוסר בבת חלל זכר לעולם ואפי' בת הבת וקאר"י שבת חלל זכר היא כבת גר זכר שבתה מותרת:
ומשני פתר לה. תפרש למשנתינו שלא בא ר"י אלא להוסיף על התנא קמא ולאסור אף בת הגר דת"ק מתיר בת הגר אבל בבת הבת חלל אף ת"ק מתיר:
אלו אמר. ר"י בת חלל כבת הגר שפיר הוה שמעינן דפליג להתיר בת הבת חלל אבל השתא דקאמר בת גר זכר וכו' משמע דבא להוסיף וכדפרישית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c