קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 3

כיני מתני'. כן היא מתני' מי שאמר בשעת מיתתו אע"ג דקודם לכן אמר בהיפך אפ"ה בבנים נאמן ובאחים אינו נאמן:

מאחר שבידו לגרשה. אע"פ שמוחזק' לן בהאי שיש לו. אחים אפ"ה נאמן לומר שיש לו בנים ולפטרו מיבום משום שבידו לגרשה ולפטרה מיבום משא"כ באחי':

מילתיה דשמואל. מדברי שמואל דמייתי שמעינן דסבר כרב:

חד. יהודי א' ממדינת פרס נטה למות:

א"ל. תנו לאשתו דהאי גברא גיטא ועל עצמו אמר כן שיתנו גט לאשתו:

אמרו ליה ולמה. לה גט הלא כשמת ממילא תשתרי לעלמא וכי בשביל שלא תזקק ליבם לאחיך הנעלב כלומר אחיך שאמרת שכבר מת בתמיה:

כד דמך. כשמת בא מעשה לפני שמואל אם הוא נאמן לומר שיש לו אחים או לא דלאו כל כמיניה לאסרה לעלמא:

אמר. שמואל טעמא דמתני' דנאמן באומר יש לי בנים דאמרי' מה לי לשקר דמאי קאמר למיפטרא מיבם מצי אמר פטרינא לך בגיטא הלכך הכא נמי כיון דקאמר ליתן לה גט ש"מ דקושטא שהרי לא כיון לאסרה ל"א כיון דא"ל בגין אחיך הנעלב ושתיק ה"ל כאלו הודה שאין לו אחים וכי היכי דנאמן לומר שיש לו בנים אע"ג דמוחזק באחים משום שבידו לגרשה ה"נ נאמן לומר שאין לו אחים משום דבידו לגרשה וכ"נ עיקר אינו נאמן. דטעמא דמתני' כיון שהיתה בחזקת שאינה זקוקה ליבם לכך נאמן בבנים ואינו נאמן באחים אבל במוחזק באחים ולא בבנים אינו נאמן לומר בשעת מיתה שיש לו בנים דלא אמרי' מגו:

נחת. ירד עולא לבבל ואמר בשם ר"י דאינו נאמן:

וחברין עלוי. ונתחברו עליו תלמידי שמואל והקשו לו למה אינו נאמן הא אית ליה מגו:

הגע עצמך. השיב להם עולא אמור לנפשך שהיה כהן ואין בידו לגרשה דשמא לא ימות ותהא אסורה לחזור לו: