סתמו אינו רוצה. קשיא ליה רישא דמתני' תנן על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת דמשמע דמן הסתם כלומר אם שתק ה"ל כאינו רוצה ועל מנת שירצה אבא היינו שיאמר אין אימא מציעתא מת האב הרי זה מקודשת והא לא אמר אין אלא ש"מ סתמו ה"ל כרוצה אימא סיפא מת הבן מלמדין את האב לומר איני רוצה הא שתיק הוה קידושין:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואית מתני' אמרה כן. בתמיה וכי מצינו משניות שיאמרו כן רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא:
ולינאי עלובא. על עצמו אמר כן לינאי השפל אתה שואל דבר בקידושין כלומר שאין לו מה להשיב ורישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא וה"פ ע"מ שישתוק אבא שתק הרי זו מקודשת לא שתק אלא מיחה לאלתר אינה מקודשת ואם אמר ע"מ שלא ימחה אבא מת האב עד שלא מיחה ה"ז מקודשת אבל כל ימי חייו אינן קידושין:
מת הבן מלמדין וכו' באומר ע"מ דו אמר והוא לא אמר. בין שאמר רוצה אני בין שלא אמר רוצה אני ה"ז מקודשת. רק שלא ימחה ורצה האב דקתני היינו שלא יאמר אוני רוצה אלא שותק:
מת האב הרי זו מקודשת כמאן דאמר. כאלו אמר רוצה אני שהרי השותק כאלו אומר רוצה אני:
ה"ג מת הבן מלמדין את האב לומר איני רוצה דהוי כמ"ד. וה"פ כיון דשתק עד השתא ה"ל כמ"ד רוצה אני הלכך מלמדין אותו לומר בפירוש איני רוצה:
יכיל ר"י לפרש מתני' כמו שהוא רוצה לא מיתמנע ר' בא לתרץ קושית ר' יוחנן דיש מתני' כן ולא נמנע ר' מלשנות ברישא דמתני' סתם שאמר דרך כלל ופרט בסיפא כמו הכא שברישא תנא שאמר סתם ע"מ שירצה אבא ומפרשי' שכוונתו שיאמר הן ובסיפא איירי שאמר פרט ע"מ שלא ימחה אבא:
מתני' אמרה כן. משנתינו דריש פרקין נמי דייקא דתנן ע"מ שיש לי בית כור עפר דרך כלל ה"ז מקודשת על מנת שיש לי במקום פלוני היינו פרט אינה מקודשת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c