ובחטאות. אם הפריש שני קרבנו' על חטא אחד והקריבן כיפר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היך עבידא. היכי דמי דהא אם הקריב אחת מהן השני תמות או תרעה:
שחט שתי חטאות. כאחד לשם חטא אחד וזרק דמן והעלה אימוריהן של שניהן כאחד:
המזבח בורר את הראוי לו. כלומר שתיהן לא ירדו אלא המזבח יברור הראוי לו וא"צ להביא חטאת אחר דהא ממ"נ יש לו כפרה:
ושתיהן אסורות באכילה. דהא אחת מהן ודאי נשחטת שלא לשם חטאת ואין ידוע איזו היא:
שחט שני אשמות וכו'. קמ"ל אע"ג דאשם שנשחט שלא לשמו כשר אפ"ה שניהן אסורי' באכיל' דאידך ה"ל כשוחט חולין בעזר' דאסור באכילה:
שחט את הראשון. מי שהפריש שתי חטאות לשם חטא אחד ושחט הראשון שלא לשמו והשני שחט לשמו כיפר השני ושניהן אסורין באכילה שאין הראשון כשר שלא לשמו דחטאת שנשחט' שלא לשמו פסול' אלא מפני השני שנשחט לשמו יש להכשיר הראשון דהא מעתה לאו חטאת היא מ"מ בשעת שחיטה כבר נפסלה:
על מה השני בא ומכפר. וכי על טומאה שאירעה בין זה לזה הוא מכפר בתמיה הא שניהן בבת אתת נשחטו ועוד הא אין חטאת באה אלא על חטא שהופרשה עליה. והא דנקט על טומאה לאו דוקא אלא על חטא שאירע לו בין זה לזה קאי ושיגרא דלישנא דפ"ק דשבועות נקיט:
ופסחים. אם שחט שני פסחים על אדם אחד כאחת:
לא כיפר. שהרי שתיהן אסורות באכילה שאחד מהן פסול דה"ל כנשחט שלא למנויו שאין אדם אחד נמנה על שני פסחים כאחת ואין ידוע איזו הוא ופסח עיקרו לאכילה באה לכך לא כיפר ואינו יוצא בפסחים אלו:
ודלא כר' נתן. דעיקרו של פסח הוא שתהא הזריקה לשם בעלים ואכילת פסח אינה מעכבת והא דכתיב איש לפי אכלו למצוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c