גמ' על שם. כלומר פשיטא דכהנים ולויים וישראלים עלו מבבל אלא דתנן להו במתני' על שם המקרא דכתיב ביה נמי הכי ויעלו וגו' א"נ ה"פ מנ"ל דסליקו וקאמר דמקרא יליף:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בקשו כתבם המתיחסים. כתב יחוסם:
ולמה נקרא שמו התרשתא. נחמיה בן חכליה קרוי כן בספר עזרא:
שהתירו לו לשתות ביין. לפי שהיה משקה למלך היה צריך לשתות מן הכוס מקודם שלא יחשדוהו שהטיל סם המות במשקה המלך לפיכך התירו לו יין של עכו"ם לשתות:
הא בקדשי הגבול יאכלו. דהיינו תרומה שנאכלת בכל מקום יאכלו שכבר הוחזקו לאכול תרומה בגולה:
גדולה היא החזקה. יפה הוא לסמוך עליה. ופריך ניחא. הניחא התם בבבל אכלו תרומה שאינו אלא מדרבנן כדכתוב הציבי לך ציונים עשה זכר לארץ ישראל אבל מדאורייתא אין תרומה נוהגת אלא בא"י:
הכא בא"י מה אית לך למימר איך יאכלו על חזקה זו:
ומשני כמ"ד מאליהן קבלו. ליתן מעשרות כשעלו בימי עזרא שאף בא"י לא נתחייבו אז מדאורייתא בתרומות ומעשרות. וכי אורים ותומים היו בבית שני. דהא תנן בסוטה פ"ב משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c