קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 11 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ומפתים אותו ליתן גט. כשאומרת קדשתני והוא אומר לא קידשתיך וכן בסיפא באומרת לא קידשת אלא אותי מבקשים הימנו שיתן לה גט ולא אמרי' בכגון זו כופין על מדת סדום שהרי אוסר עצמו בקרובותיה לפיכך מבקשים אותו ליתן גט שתהא מותרת להנשא:
2
וכופין אותו ליתן קנס. כלומר כתובה דלאחר שנתפתה לתת גט הוי ליה כאלו הודה שנתקדשה לו וכופין אותו ליתן לה כתובה:
3
ופריך הגע עצמך. לדבריך אם הוא חבר ויודע שאם יתפתה צריך ליתן כתובה לא יתפתה לעולם וכדי להנצל מהפיתוי יקח אחותה והא ודאי שאין מוציאין אשתו ממנו בשביל אמירתה של זו ולא יתן גט לעולם שלא תיאסר אשתו עליו משום אחות גרושתו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c