פטומו'. עופות ובהמות שנתפטמו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 7 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויורש גהינם. בסמוך מפרש לה כיצד:
ויש שהוא. מטחינו בריחים ויורש גן עדן:
חד בר נש. אדם אחד היה מאכיל לאביו תרנגולים פטומות:
חד זמן. פעם אחת א"ל בני הנך פטומות מהיכן באו לך:
א"ל. זקן זקן אכול ושתוק שכן הכלבים אוכלין ושותקין:
אתא מצוותא לטחונייא. בא מפקיד המלך לבעלי הריחים שיבואו לעבודת המלך אמר לאביו שיכנס לטחון תחתיו שהטוחן פטור מעבודת המלך והוא ילך במקומו לעבודת המלך שאם יבזוהו טוב שיבזו אותי ולא אותך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d5bec1746d3be65f2e221273b6985d511e9dc1443556702f3a428fdf0ea0808c