קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 13

אומר אדם לפועל. עכו"ם או עם הארץ:

לא משום שביעית. שמא יקח בשכרו פירות שביעית מן החשוד למכרם ותניא אין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה יותר מדמי ג' סעודות:

ולא משום מעשרו'. אם ע"ה הוא ויקח שאינו מעושר ולא נמצא שזה מאכילו דהא לא ספי לי' מידי אלא פריטי יהיב ליה:

ולא משום יין נסך. אם עכו"ם הוא לא נראה כמשקהו יין נסך דהא לא ספי לי' מידי אלא פריטי יהיב לי':

ואני נותן לך דמיו. דה"ל כלוקח האיסור ומאכילו דהשתא לא סליק נפשי' מיני' בפריטי:

ה"ג אמר ר' זעירא נעשה החנוני שלוחו של בעל הבית לזכות לפועל ר' הילא אמר פועל זוכה לבעל הבית משל החנווני וחוזר וזוכה לעצמו אוף הכא וכו' ע"ד דר' הילא העני זוכה וכו'. וה"פ ר"ז ור' הילא פליגי בטעמ' דברייתא למה אם א"ל צא וקח לך וכו' חוששין על דמיו ואר"ז שהחנוני שלוחו שלבעה"ב ור"ה אמר שהפועל נעשה שלוחו של בעה"ב וה"ה כאן בקידושין לר"ז הבעל נעשה שלוחה של האשה ולר"ה העני שלוחה של האשה: