מתניתא כמ"ד לכל נפש וכו'. כ' המ"מ בשם הרשב"א כיון דקי"ל כר"י הגלילי אין מוציאין תבן ותבואה מרשות לרשות להאכיל לבהמתו שההוצאה מלאכה גמורה היא לא התירו אצל בהמה אלא טלטול לבד שהוא מד"ס ע"כ וקשה כיון דמתני' דהכא איירי במוציא תבן לצורך בהמה וכפי' רש"י והר"ב א"כ אס"ד דאף ההוצאה אסורה לר"י הגלילי ע"כ לומר דמתני' כרבנן אתיא א"כ קשיא סתמא אסתמא דהא סתמא דתלה כר"י הגלילי אתיא ועוד אם כן למה פסקו הפוסקים כר"י הגלילי משום סתמא דחלה הא איכא הך סתמא כר"ע ונהדרין לכללין הלכה כר"ע מחבירו וא"ל דמתני' במוליך להיסק איירי דהא משמע כאן דבמוליך להיסק גרע ממוליך לבהמה ועוד הא ודאי צ"ל דרש"י פליג וסובר דבמוליך לבהמה נמי שריא ומהתימא על המפרשים שלא הרגישו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d86b4bb1c51dbe279faa5dcebc0370ca46802b34f5db7cf766401a4e2d2532f5