מה אתא מישאול י"ט שחל להיות ע"ש וכו'. כתב הרא"ש פרק לולב וערבה וכן אי מיקלע שבת במוצאי י"ט אחרון של חג נוהגין שלא להסתפק מנוי סוכה עד מ"ש ונראה דשרי בשבת משום דאיתקצאי בין השמשות לא אסרינן ליה כיון דלא נאסר ביה"ש אלא מחמת ספק יום שעבר וה"ל תרי מגו ולא אמרינן ואי משום שבת וי"ט קדושה אחת היא הא קי"ל דשני קדושות הן ע"כ ע"ש אבל מדברי רש"י שם ותוס' במכילתין דף ל' משמע דאסור אלא לתוס' סברי נמי דלא אמרינן תרי מגו ע"ש ותימא הרי מפורש כאן דרבי יוסה מיבעיא ליה אי מותרין נוי סוכה בשבת שלאחר י"ט ואיך פסק הרא"ש בפשיטות דשרי ואף דרבי ירמיה פליג הא בבבלי מסקינן דלא כוותיה דלרבי ירמיה אפי' בשמיני נמי שריא ואנן קי"ל דבשמיני אסור וצ"ע רב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d86b4bb1c51dbe279faa5dcebc0370ca46802b34f5db7cf766401a4e2d2532f5