מתניתא כרבן גמליאל. א"כ דלאו כהלכתא היא והרמב"ם פסק כמתני' שם בהלכה כ' וצ"ל דהאי דיוקא לאו דיוקא היא די"ל דלגופה דדינא איצטריך דאין הקמה מצטרפת עם העומר לסאתים ועוד דבשתיהן עקורות לעולם הן שכחה אפי' הן שתיהן יחד יתר מסאתים והשתא לעולם מתני' כרבנן וסאה עם סאה הוא דצריכא לאשמועינן דקמה עם עומר אין מצטרפין אבל בשני עומרין אין הצירוף כלום אף אם יהיו יותר מסאתים וזהו שכתב הרמב"ם בדין ב' עומרי' בהלכה י"ח וכן יראה לי שהן שכחה אפי' הי' בשניהן יתר מסאתים דיש קצת הוכחה לזה אם באנו ליישב סתמא דמתני' כחכמים דלעיל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4216ebe1d4a4ff2bb2d35b20b1840b95b943e04a9531d71eef6f441329168d04