לא על הדא איתאמרת וכו'. מבואר להדיא הוא דהש"ס קאמר גם על האי בבא זית שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה דלא קאי על הדא דאיירינן הכא ברישא מסתם זיתים אלא דקאי על זית נטופה דמתני' דלעיל וכן האי בד"א וכו' על מתני' דלעיל על כרחך הוא לפי זה וכמבואר בפנים. וזהו טעמו של הרמב"ם ז"ל מה שפסק כן בזה שם בהלכה כב והלכה שאחר זה דבשאר אילנות אפילו יש בהן כמה סאין הוו שכחה כדין שכתה בשנים ובזית המפורסם הוא דיש חילוק דאם לא התחיל בו לעולם אינו שכחה ואם התחיל בו דהוי שכחה דוקא שלא נשאר בו סאתים וכו' והראב"ד ז"ל השיג עליו בכל זה וכתב אינו מחוור כלל וכלל ומן המשנה נראה שאינו כן וטעמו דהאי בבא זית שיש בו סאתים הוא קודם מהאי בד"א אלמא דעליה קאי א"כ בכל הזיתים סאתים אינו שכחה ובזית נטופה נמי אין בו הפרש כ"א בלא התחיל בו כלל כסתמא דמתני' דלעיל. והרמב"ם דרך בשיטת הש"ס הזה דאף דלכאורה אינו נראה כן מסידור המשנה הא ל"ק דכמה פעמים אומר הש"ס הכי תנינא להמתני' איפוך או חסורי מיחסרא או כל כיוצא בזה ועל הש"ס הוא דסמכינן וכן התוספתא מסייעא ליה כמבואר בפנים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4216ebe1d4a4ff2bb2d35b20b1840b95b943e04a9531d71eef6f441329168d04