אמר שמועתה כן מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי. התוס' שם מביאין לזה ומשמע דתפסי להלכה אלא דבמתני' לא גרים להא דהכי משמע מהש"ס דל"ג לה במשנה אלא משמעתתא דאמוראי אבל בפ"ק דקידושין (דף כו ע"א) ד"ה ובוידוי וכו' נראה שחזרו בהם שסיימו שם וגם משמע מי שאין לו קרקע מתודה וכגון בפירות לקוחין. וכן הרמב"ם ז"ל לא זכר מזה כלום בוידוי מעשר שמעכב אם אין לו קרקע וכן לא זכר בהל' חגיגה דמי שאין לו קרקע פטור מלעלות לרגל וכן הוא בש"ס דילן פ"ק דפסחים גבי דמייתי לברייתא דאיסי בן יהודה דשלוחי מצוה אין נזוקין לא בהליכתן דכתיב לא יחמוד וגו' ולא בחזירתן דכתיב ופנית בבקר והלכת לאוהלך מלמד שתמצא אהליך בשלום. ופריך וכי מאחר דאפי' בחזירה בהליכה למה לי ההיא מבעיא ליה כדר' אמי דכל מי שיש לו קרקע עולה לרגל וכו' ואפשר מדקאמר התם לעיל מינה בהני בי באגי דשאלו לרב מהו למיזל ואמר עלי ועל צוארי למיחזר אמר להו לא ידענא וא"כ משמע דרב לא ס"ל האי דרשא דאיסי בן יהודה דאליבא דר"א אמרו שם כמאן כי האי תנא וכו' אבל לרב לא דריש מהאי קרא לחזירה והשתא לא אייתר ליה האי קרא דלא יחמוד דדריש על הליכה ולית לן למידרש להא דר' אמי ומ"מ צ"ע דהכא דרשי להא דר' אמי בפשיטות בלי שום חולק:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4216ebe1d4a4ff2bb2d35b20b1840b95b943e04a9531d71eef6f441329168d04