מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 9

רבי יוסי בשם ר' יוחנן כמ"ד אין קנין לעכו"ם בא"י וכו' הר"ש הביא מקצת מזה ולא ביאר כלום ולמאי דמבואר היטב בפנים תמצא דסתמא דתלמודא ס"ל כהאי אוקימתא דר' יוסי בשם ר' יוחנן דכמ"ד אין קנין לעכו"ם מיתוקמא ולא קשיא מידי עליה דהכל ניחא אליביה ודלא כר' חנינא בשם ר' פנחס כמבואר בפנים הנ"מ לדינא בין סתמא דתלמודא לבין ר"ח בשם ר' פנחס. ובזה נתברר דעת הרמב"ם ז"ל דפסק כמ"ד אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע ממעשרות והיינו באם לקחן הישראל להפירות קודם שתגמר מלאכתן למעשר וכן אם מכר הישראל פירות שלו להעכו"ם אחר שבאו לעונת המעשר ובמי שמרחן תליא מילתא כמ"ש בפ"א מהל' תרומות בהלכה י' וי"א ועיין ג"כ בהלכה י"ב וי"ג ותמצא מבואר חלוקי הדינים בענין זה ובפ"ב בהלכה י' פסק כהאי מתני' בהדיא הלקט והשכחה והפאה של עכו"ם חייבין בתרומות ומעשרות אא"כ הפקיר. ומתוך מה שנתבאר בפנים תמצא דפסק כסתמא דתלמודא דהכא דעולה ממש כאוקימתא דרבה בבבלי בסוף פ' השולח בשדה דנכרי ולקטינהו ישראל וכו' והא דקאמר התם לא לעולם דישראל ולקטינהו נכרי וכו' לדחויא בעלמא קאמר דלא מצית לאוכוחי מהאי מתני' דאיכא לשנויי לך לא לעולם דישראל וכו' ומיהו להמסקנא דהתם דרב אשי ס"ל כרבה דקאמר שתי תקנות הוו וכו' אוקימתא דרבה במתני' דהכא קאי שפיר וכסתמא דהאי תלמודא והכל עולה בקנה א' ובשיטה אחת. ול"צ לומר דיש לירושלמי שיטה אחרת כמ"ש הר"ש אלא דשיטת ר' חנינא בשם ר' פנחס היא שיטה אחרת דלדידיה קאי בהאי קושיא דר"א ואין לו קנין נכסים אבל לא כן לסתמא דתלמודא דקאמר לא על הדא איתאמרת וכו' ואין אנו צריכין לכפול הדברים בשכבר מבואר היטב בפניס ומזה תראה דמ"ש התי"ט בזה בספ"ק דע"ז לשיטת הר"ש הוא ולא כן הוא לשיטת הרמב"ם דלדעתו ז"ל אוקימתא דרבה קיימת היא וכדלעיל וכבר זכרתי מזה שם וכן בהאי דתמה בפיסקי' דר"מ דהתם ביארתי היטב במקומו ודעת הרמב"ם כדעת הי"מ שהביאו התוס' שם ובתוס' דמנחות הכל מבואר שם בס"ד: