מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 3

מתניתין דב"ש היא. הר"ש ז"ל כתב בזה וז"ל משמע שרוצה לומר דאיירי כשנתן פאה שכבר נפטר מן הפאה ואח"כ בא להוסיף עליה בכל מה שמוסיף עד שלא נתמרח פטור מן המעשר לב"ש מטעם הפקר אע"פ שאין מפקיר אלא לעניים דהא משום פאה נותן אף התוספת ולב"ה לא מיפטרה התוס' עד שיופקר לעניים ולעשירים כשמיטה עכ"ל וקשיא לי מה דקרי התוספת הפקר ולאוקמי פלוגתא דב"ש וב"ה בתוספת פאה כדפליגי בהפקר דעלמא הא מדינא יכול לעשות כל שדהו פאה ובלבד שישייר לו דבר מועט וכל מה שנותן משום פאה פטור מן המעשר לכ"ע כדקאמר הכא בפשיטות בריש מכילתין דמשקצר שבולת הראשונה עושה כל שדהו פאה וע"ש וכבר זכרתי מזה כמה פעמים והקשיתי על שיטת הר"ש בכעין זה לעיל בהלכה ב' ד"ה הכל לפי גודל השדה ע"ש ונראה דהביאו ז"ל להאי פירושא ולומר שכבר נתן פאה משום דהא צריך הוא ליתן פאה והיאך יתן זה לעני משום הפקר לשיטתא דהאי ש"ס דמוקי לה כב"ש ואי משום הא לא אריא דמתני' דינא קמ"ל לענין פטורא דמעשר שאם עבר ולא נתן משום פאה אלא משום הפקר ולא אשמועינן אלא האיך דינו למעשר ומצינו כה"ג בריש שבת כמ"ש שם הרא"ש ז"ל וכן בכמה מקומות בש"ס ולפי מה שפירשתי בפנים דס"ל להאי ש"ס דמתני' או או קתני והלכך הוא דמוקי לה כב"ש ניחא ומיהו טעמא בעי מאי דוחקיה דמוקי לה כב"ש ונראה דלישנא דמתני' קשיתיה דקתני ונותן משום הפקר ואי אהפקר דעלמא קאי הול"ל וכן אם הפקיר פטור וכו' אלא מדקתני הכי משמע דה"ק או שנותן לעני משום פאה או שנותן לו משום הפקר וזהו כב"ש: