שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 2

קנם קנסו בה וכו'. מכאן משמע דנשים שהחליפו וכו' אנוסות גמורות הן כמ"ש בקונט' וניחא בזה מה שהקשיתי לעיל ס"פ ארבע אחין בתו' בד"ה ואת וכו' ע"ש:

מריח ערוה נגעו בה. עיי' פי' בקונט'. ועי"ל דה"ל כאשת איש שזינתה ברצון דלאו אנוסה היא דה"ל למידק וכ"כ רש"י במתני' והא דקאמר בסמוך שנייא היא שניסת לו דרך היתר היינו שחכמים האמינו עד אחד באשה ודמיא לאנוסה:

ולא מודה ר"י בן כיפר וכו'.פירשתי בקונט' דהא אפי' ריח הגט פוסל וכו' וכ"פ רש"י דף פט. וקשה לפ"ז צריכין לדרשת ר"א בן מתיא דתנן לקמן בהך מתני' לומר אע"ג דה"ל ריח הגט אינו פוסל משום דאין הגט מאישה אלא מאיש אחר. והיינו דלא כרב דאמר בבבלי דף צד דה"ל לר"א למדרש מרגניתא ודריש חספא מאי מרגניתא דתניא אשה גרושה מאישה אפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה והיינו ריח הגט דפוסל בכהונה. דודאי ר"א תרתי דריש מיניה ואיצטרך לאשמועינן דאין ריח הגט פוסל בגט שאינו מאישה:

שאם נתן לה האחרון גט פסלה מן הכהונה. וקשה טפי ה"ל לאקשויי אי איתא לדשמואל דחיישינן שמא שלח לה הראשון גט אמאי תנן שאם נתן לה האחרון לא פסלה מן הכהונה מ"מ נפסלה מיהת מפני הגט שנתן לה הראשון ובגט מן הראשון ליכא מ"ד דאינה נפסלת מן הכהונה. וכה"ג קשיא נמי אבבלי דקושיא זו אלימתא מקושית הש"ס שם וי"ל דניחא ליה לאקשויי מגט מבעלה האחרון המפורש במתני' ודוחק:

כדי לברר איסורו של הראשון. עיי' פי' בקונט' וכ"פ הרי"ף. אך מדברי רש"י נראה דאף לר' הילא משני צריכה גט בנישאת והא דל"צ גט בנתקדשה משום דלא עבדא איסורא תלינן להקל שיאמרי קידושי טעות ובניסת דעבדי איסורא תלינן להחמיר שמא יאמרו גירש זה ונשא זה והכל משום קנס כדי לברר איסורו של ראשון והיכא דליכא למיחש לשמא יאמרו גירש זה ונשא זה כגון אשת אח ואחות אשה א"צ גט. וכ"כ הרשב"א והרא"ש מיהו מה שמקשה הרא"ש לפי' הרי"ף א"כ אפי' בנישואי אשת אח ואחוח אשה תיבעי גט י"ל דאף הרי"ף תרתי בעי דעביד איסורא וכדי לברר איסורו אבל באשת אח ואחות אשה א"צ לברר איסורו של הראשון דאחות אשה אשתו שריא ליה ואשת אח לעולם אסורה להראשון: