שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 3

אם לקיים דברי ב"ה הולד ממזר לדברי ב"ש. בבבלי דף יד ע"ב הגירסא נעשה כדברי ב"ה הולד פגום לדברי ב"ש. ופירש"י אם היה כהן פסול לכהונה אע"ג דבני חייבי לאוין כשרים לקהל חללים הם לכהונה דאתי בק"ו מאלמנה לכה"ג. וכ' תוס' ולית ליה פירכא מה לאלמנה לכה"ג שכן היא עצמה מתחללת וכו' ע"ש. וקשה ליתרצו דס"ל כר' יהודה דיליף במה הצד מאיסור כהונה וילפי' מאלמנה ומכותי ועבד שהיא עצמה מתחללת כמ"ש תו' דף טו ע"ב בד"ה מה לאלמנה וכו' ע"ש וי"ל דא"כ קשיא לריב"ן קושית תוס' שם ל"ל קרא דעמוני ומואבי דפוסלים בביאתן ניליף במה הצד מאלמנה וכותי ועבד וליכא לתרוצי כמ"ש תוס' שם דסובר כר"ע דיש ממזר מחייבי לאוין וסובר נמי דיש ממזר מכותי ועבד דא"כ קשיא למה קאמר הולד פגום לדברי ב"ש הולד ממזר הל"ל דהא סובר כר"ע. אך קשיא לי לסברת תוס' ה"ל להקשות לר' יהודה גם אכותי ועבד ל"ל קרא דפוסל בביאתו ניליף במה הצד מאלמנה וחייבי כריתות או חלל וחייבי כריתות וצ"ע. ועל עמון ומואב וכו'. פי' בקונט' בעמון ומואב שכיבש משה מסיחון איירי וכ"פ רש"י. וא"ת דבירושלמי פ"ו דשביעית אמרי' עמון ומואב טהרה מיד סיחון ועוג או לא א"ת טהרה חייבת א"ת לא טהרה פטורה אר"ת החל רש לרשת את ארצו חולין הוא לפניך. משמע דחייבת בשביעית וי"ל דה"ק חולין הי' לפניך ואינה בכלל ארץ הקדושה ופשיט דפטורה. וכן אמר יהושע ואם טמאה היא לכם ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת ה' אשר שכן שם משכן ה'. שמעי' מהכא דכל שאינה מא"י ארץ טמאה או חולין נקראת. וא"ת כל עבר הירדן תהי' פטורה אנן תנן פ"ט דשביעית שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וגליל וי"ל דר' תנחומא דייק לי' דקרא אתי לאשמועינן דחולין היא מדכתיב קומו סעו ועברו את נחל ארנון ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון ואת ארצו החל רש ובתר הכי כתיב ראה החילותי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו. וקשיא לי תרי זימני החל רש למה לי מיהו בקרא קמא כתי' את סיחון מלך חשבון האמורי וחשבון ארץ מואב היא כדכתיב בפ' חקת. גם הארץ אשר מעבר לנחל ארנון הוא ארץ מואב כדכתיב שם. הרי שאין הכפילות כתיב אלא בארץ מואב ולא בארץ האמורי והבן. ועיי' בתו' בבלי דף טז בד"ה עמון וכו':